עדכון משפטי - 4.6.2024
סמכות שיפוט בינלאומית – מתי אפשר לתבוע גורם זר בישראל?
העולם העסקי והמשפטי הפך גלובלי מתמיד – עסקים חותמים על חוזים מול חברות זרות, לקוחות רוכשים שירותים מחו"ל, ויחסים משפטיים חוצים גבולות. אלא שכאשר מתגלע סכסוך, עולה שאלה בסיסית: האם ניתן לתבוע גורם זר בישראל.
זוהי בדיוק מהותה של סמכות שיפוט בינלאומית – האם לבית המשפט הישראלי יש סמכות לדון בתביעה, כאשר הצד שכנגד נמצא מחוץ לתחומי המדינה?
במאמר זה נבחן באילו מקרים ניתן להגיש תביעה נגד גורם זר בישראל, מהם התנאים לקיומה של סמכות שיפוט, מהן עמדות הפסיקה בנושא – ונציג מקרה עדכני ומעניין שהגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון.
הסקירה להלן אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובהתאם למצוין בתקנון המשרד. למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב בליטיגציה אזרחית ומסחרית וייצוג בהליכים המעוררים סוגיות הנוגעות לסמכות שיפוט.
מתי ניתן לתבוע גורם מחוץ לישראל?
על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט–2018, ניתן להמציא כתבי טענות אל מחוץ לישראל – ובלבד שמתקיימת עילת המצאה לפי תקנה 166. בין היתר, במקרים הבאים:
- כאשר החוק או הסכם בין הצדדים מעניק סמכות שיפוט לבית משפט בישראל.
- כאשר התובענה נוגעת למקרקעין המצויים בישראל.
- כאשר מדובר בחוזה שנכרת או הופר בישראל, או שהוא כפוף לדין הישראלי.
- כאשר מעשה או מחדל שמהווה את עילת התביעה התרחש בישראל.
אלו הן רק דוגמאות. קיימות עילות נוספות ויש לבחון כל מקרה לגופו.
איך מגישים תביעה נגד נתבע זר?
על פי תקנה 167, על התובע להגיש בקשה מנומקת להמצאה מחוץ לתחום. יש לצרף תצהיר שכולל:
- פירוט העובדות המבססות את עילת התביעה.
- תשתית לעילת ההמצאה לפי התקנות.
- מידע על מיקום הנתבע, ככל שניתן.
אם בית המשפט ישתכנע כי מתקיימות עילות המצאה, הוא יאשר את הבקשה ויקבע את אופן ביצוע ההמצאה – לרבות דרכים אלטרנטיביות.
לנתבע שמורה הזכות להתנגד ולהעלות טענות כגון העדר סמכות שיפוט ו/או טענה כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות.
במקרים כאלה, בית המשפט יקיים דיון ויכריע האם יש לו סמכות שיפוט בינלאומית בתיק.
דוגמה מהשטח: החלטת העליון בפרשת Better Place
ביוני 2024 ניתנה החלטה עקרונית של בית המשפט העליון, במסגרת תביעה שהוגשה בישראל נגד דירקטור בחברה הזרה Better Place LNC, שהתאגדה בדלאוור (ארה"ב).
מהות ההתנגדות: הנתבע טען שהוא אזרח ותושב זר, כי הדין שחל עליו הוא דין זר, וכי תקנון החברה מקנה לו הגנה של פטור מאחריות.
עמדת התובעים: התובעים טענו שהליך הפירוק של החברה־האם מתקיים בישראל, והנתבע לא התנגד לכך. בנוסף, נקבע בדין הזר (דלאוור) כי ההליך צריך להתנהל בישראל.
הכרעת העליון: בית המשפט דחה את ההתנגדות וקבע כי מתקיימת עילת המצאה לפי תקנה 166; יש בתביעה שאלה רצינית שיש לדון בה.; וכי ישראל היא הפורום הנאות לדיון.
זהו פסק דין חשוב, המחזק את עמדת בתי המשפט בישראל כבעלי סמכות גם כלפי תאגידים ודירקטורים הפועלים מחוץ לישראל – כאשר קיימת זיקה מספקת.
סיכום: סמכות שיפוט בינלאומית – לא רק עניין טכני
שאלת הסמכות השיפוטית היא לא רק שאלה פרוצדורלית – היא קובעת אם התביעה תישמע בישראל או תסולק. הפסיקה מלמדת שבית המשפט נוטה לאשר סמכות, כאשר מתקיימת זיקה עניינית או משפטית לישראל, אך כל מקרה דורש בחינה מקצועית ועמוקה.
ייצוג מקצועי בתיקים בינלאומיים
משרדנו מלווה לקוחות ישראלים וזרים בהליכים משפטיים. עו"ד יוסף בן-דוד מייצג בתביעות מורכבות בתחומי הליטיגציה האזרחית והמסחרית, עם ניסיון נרחב בהליכים המעוררים סוגיות הנוגעות לסמכות שיפוט וניהול הליכים בינלאומיים.