חדשות המשרד – 31.1.2020

הצלחה מחוץ לכותלי בית המשפט – לקוחת המשרד תפוצה ב-71,000 ש"ח

לקוחת המשרד, אשר הוצאו ממנה כספים במרמה, פנתה באמצעות משרדנו במכתב התראה לקבלת הכספים, בטרם פניה לערכאות משפטיות. בעקבות משא ומתן שניהל משרדנו, נחתם הסכם פשרה לפיו תקבל הלקוחה סך כולל של 71,000 ₪.

נעדכן כבר כעת כי לאחר חתימת הסכם הפשרה נחשף בתקשורת כי אותו בעל מקצוע (עורך דין) חשוד בפלילים והוא אף הופיע בתוכנית תחקירים שפורסמה בערוץ 12 במסגרתה התגלה כי עקץ לקוחות רבים.

עובדות המקרה בתמצית

סיפור המעשה החל בתחילת שנת 2019, אז נפגשה ד' עם עורך דין במכרז הארץ (להלן: עו"ד ג') לצורך בחינת אפשרות הגשת תביעה כנגד משרד הביטחון.

במהלך הפגישה עם ד' מסר לה עו"ד ג', בביטחון רב, כי היא יכולה לתבוע את המדינה בתביעה כספית רטרואקטיבית על מנת לקבל את כל הכספים שמגיעים לה ממשרד הביטחון בגין האירוע אשר פקד אותה וכי מדובר על פרק זמן של כחודשיים מעת הגשת התביעה ועד לקבלת הכסף.

בהמשך, ולאחר מספר ימים התקשר עו"ד ג' ל-ד' וזימן אותה לפגישה נוספת במשרדו. בפגישה זו ציין עו"ד ג' בפני ד' כי מאז הפגישה הראשונה, הוא נסע (פיזית) למשרד הבטחון על מנת לבחון את עניינה של ד' וכי נמסר לו ממשרד הביטחון כי הם מכירים בטעות שנעשתה בקשר עם ד' וכי הם מוכנים לפצות אותה בסך של 2,850,000 ₪.

בפגישה שנייה זו ציין עו"ד בפני ד' כי על מנת לממש את ההסכם אל מול משרד הביטחון, נדרשת ד' להעביר אל עו"ד בהקדם סכום של 76,000, לצורך תשלום אגרות בית משפט.

לאחר חודשים רבים של פגישות, תכתובות ושיחות טלפון רבות, החלה ד' לחשוד כי היא נפלה קורבן למעשה עוקץ. פניות ד' לקבלת ההסכם המובטח עם משרד הביטחון לא נענו, ותוך שעו"ד ג' בחר להסתיר מ-ד' הסכם זה, תוך תירוצים שונים.

החשד של ד' הוביל אותה לבדוק את הדברים טלפונית אל מול משרד הביטחון תוך שנמסר לה כי הם אינם מכירים שום הסכם או טיוטת הסכם בקשר לעניינה המשפטי או היכרות עם עו"ד ג'.

לאחר שהתברר לד' כי היא נפלה קורבן למעשה מרמה, פנתה ד' אל עו"ד ג' במטרה לקבל את כספיה חזרה, אך כספים אלה לא הוחזרו לה, וזאת על אף פניות חוזרות ונשנות שלה במשך חודשים רבים.

במצב זה, פנתה ד' למשרדנו לצורך הגשת תביעה כנגד עו"ד ג'. אז התברר לד' כי טענת עו"ד ג' כי יש להעביר אליו כספים לצורך תשלום אגרות בית משפט לא הייתה נכונה ונאמרה על מנת להוציא מד' כספים רבים, שלא לצורך.

משרדנו שלח לעו"ד ג' מכתב התראה בטרם פניה לערכאות משפטיות ובהתאם לסעיף 31 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. בעקבות מכתב ההתראה, ולאחר משא ומתן, הסכים עו"ד ג' להחזיר לד' סך כולל של 71,000 ₪.

איסור ניצול מצוקה או חוסר ניסיון במהלך כריתת חוזה – סעיף 18 לחוק החוזים

סעיף 18 לחוק החוזים קובע כי: "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה".

סעיף זה נועד להגן על צדדים "חלשים" במהלך כריתת חוזה. לעיתים, הצד ה"חזק" לחוזה מנצל את ה"צד החלש" לחוזה וכופה עליו תנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל. מצב מעין זה, מאפשר לצד החלש לחוזה, במקרים המתאימים, לבטל את החוזה.

חובת הנאמנות של עורך הדין

חובת הנאמנות של עורך דין ללקוחו קבועה בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. חובת הנאמנות מחייבת את עורך הדין לייצג את לקוחו בנאמנות, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע.

חובת הנאמנות של עורך הדין לעצמו משקפת את זכותו של עורך הדין להבטיח את האינטרסים שלו. בגדר נאמנות זו זכותו של עורך הדין לחופש העיסוק, פרנסתו והמוניטין שלו. נאמנות זו גוזרת אף את החובה לשמור על כבוד המקצוע ועל אמון הציבור.

התנגשות חזיתית בין חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו וחובת הנאמנות העצמית מצויה בשלב ההסכמות על שכר הטרחה של עורך הדין.

העדפת חובת הנאמנות העצמית עלולה להביא לניסוח הסכם חד צדדי, ועל כן נדרש איזון עם חובת הנאמנות ללקוח – שאינו מיוצג לרוב בשלב זה, אינו בקי בחוזים ולא בהכרח יודע מהן זכויותיו או מהן ההגנות להן הוא זכאי.

האיזון גורר חובת גילוי מרבית בפני הלקוח של כלל הנתונים המהווים בסיס להסכם שכר הטרחה [ע"א 733/75 מייזליש נ' עיריית קרית שמונה, פ"ד ל(3) 57, 70 (להלן: "עניין מייזליש")].

חובת נאמנות – הסכם שכר טרחה

בבוא בית המשפט לבחון הסכם שכר טרחה בין עו"ד ללקוחו, הבחינה לא תעשה באמצעות חוק החוזים או חוק הגנת הצרכן לבדו, אלא יש לבחון האם עו"ד נהג בכללי ההתנהגות המחייבים אותו, תוך שמירה על חובת זהירות מוגברת ונאמנות כלפי הלקוח.

בעניין מייזליש אף ציין בית המשפט כי נטל זה מוטל על עורך הדין מש"מדובר בחוזה בין עורך-דין ללקוחו וזיקה כמתואר יוצרת יחסי אמון מיוחדים. כאשר מתקשר עורך-דין עם לקוחו – וצומחת לעורך-דין טובת הנאה מהתקשרות זו, עליו חובת הראיה כי תנאי החוזה הוגנים וסבירים היו. זאת ועוד, על עורך-הדין חלה בנסיבות כאלה חובה לגילוי מירבי מראש בפני לקוחו של כל הנתונים…".

* הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.