עדכון משפטי - 29.8.2021

אלמנות ואלמנים של זכאי שבות יוכרו כעולים

ביום 29.8.2021 ניתן פסק דין בבג"ץ 1775/19 ובבג"ץ 2309/19 ונקבע (בדעת רוב) כי אלמנות ואלמנים של זכאי שבות (בן ליהודי או נכד ליהודי שאינו יהודי בעצמו) החפצים לעלות לישראל יוכרו כעולים לצורך חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: "חוק השבות").

בפסק הדין צוין כי השאלה אם האלמנה נחשבת עדיין לבת זוגו של הזכאי ואם הענקת זכות שבות מקיימת את תכליות החוק, תלויה בנסיבות המקרה. בנוסף, נקבע כי רק אלמנה המקיימת קשר גורל עם העם היהודי, וניתן לראות בה כבת זוגו של זכאי שבות, תהא זכאית לזכויות מכוח החוק.

בסקירה להלן תובא תמצית חוק השבות ועיקרי פסיקת בג"ץ. אין בסקירה זו כי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, וכמפורט גם בתקנון המשרד. למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב במשפט מינהלי והסדרת מעמד בישראל.

חוק השבות וזכויות בני משפחה

סעיף 1 לחוק השבות מעגן את זכותו הטבעית של כל יהודי לעלות ארצה. חוק השבות תוקן בשנת 1970, ובעקבות התיקון נוספו לחוק, בין היתר, סעיפים 4א(א) ו-4א(ב) המסדירות את זכויות בני המשפחה.

סעיף 4א(א) לחוק השבות קובע כי: "הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי; להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון".

סעיף 4א(ב) לחוק השבות קובע כי "אין נפקא מינה אם יהודי שמכוחו נתבעת זכות לפי סעיף קטן (א) עודו בחיים או לאו ואם עלה ארצה או לאו".

ניתן לראות כי בני משפחתו הלא יהודיים של יהודי עשויים להיות זכאים לעלות ארצה מכוח חוק השבות בזכות הקשר המשפחתי שבינם לבין היהודי, אף אם אותו יהודי איננו עוד בין החיים. מנגד, הורה נוכרי של יהודי או של בן זוג של יהודי בולט מהיעדרו מחוק השבות. בהקשר זה קבעה כב' השופטת ארבל כי "בכך מבטא חוק השבות את השקפתו כי איחוד המשפחות יחול בעיקרו כלפי מטה, לעבר הצאצאים, ולא כלפי מעלה, לעבר ההורים" [בג"ץ 6247/04 גורודצקי נ' שר הפנים (החלטה מיום 23.3.2010)].

פסק הדין בבג"ץ בענין אלמנות ואלמנים של זכאי שבות

בפסק הדין שנידון בבג"ץ העותרות הן אלמנות של בנים ליהודים, שבקשותיהן למעמד עולה מכוח חוק השבות נדחו בשל היותן אלמנות של זכאי שבות ולא של יהודים.

כעולה מלשון סעיף 4א(א) לחוק, המחוקק העניק את זכויות היהודי לילד ולנכד של היהודי, לבן זוגו של היהודי, ולבן זוגו של הילד ושל הנכד של היהודי. לצד זאת, סעיף 4א(ב) קבע את העיקרון שלפיו אין נפקא מינה אם היהודי עודנו בחיים ואם עלה ארצה.

מהאמור עולה באופן מפורש כי אלמן או אלמנה של יהודי באים בגדרו של הסעיף וזכאים לזכות שבות. עם זאת, השאלה הפרשנית אשר ניצבה לפני בג"ץ היא אם דין זהה חל על אלמנותיהם של זכאי שבות.

בפסק דינו קבע בג"ץ כי לשון החוק יכולה לשאת שתי פרשנויות אפשריות, ועל כן יש להידרש לתכליות חוק השבות וסעיף 4א שבו, ומבין החלופות האפשריות יש לבחור את זו המגשימה באופן מיטבי את תכלית החקיקה.

בג"ץ בחן את התכלית הסובייקטיבית של החוק – המטרה שהמחוקק ביקש להגשים באמצעות החוק; והתכלית אובייקטיבית של החוק – המטרות, הערכים והעקרונות שנועד להגשים דבר חקיקה בחברה דמוקרטית ומודרנית.

בבחינת התכלית הסובייקטיבית סקר בג"ץ את הדיונים שקדמו לתיקונו של חוק השבות בשנת 1970 בכנסת וקבע: "הנה כי כן, ניתן לומר כי מצב הדברים העיקרי שאותו ראה המחוקק בחוקקו את סעיף 4א(ב) לחוק היה פטירת היהודי ועליית שני דורות של צאצאים ארצה. לצד זאת, התבטאויות המשתתפים בדיוני הכנסת מלמדות על כוונה להקנות לבני משפחתו של היהודי זכות שבות שאינה תלויה בנוכחותו הפיזית של היהודי הנובעת מקרבתם שלהם  לעם היהודי".

לעניין התכלית האובייקטיבית קבע בג"ץ כי חלק מתכליותיו של סעיף 4א לחוק השבות באות לידי ביטוי בהענקת זכות שבות לאלמנותיהם של זכאי שבות, ובכלל כוונת המחוקק להעניק את זכות  השבות לבני משפחת היהודי "בשל קירבתם לעמנו"; את כך שהעלייה תאפשר לאלמנה להצטרף לעם היהודי כהגדרתו ההלכתית, להפוך לחלק ממנו ו"להגדיל את כוחו בארץ"; וכי הענקת זכות שבות תגשים את הזכות לחיי משפחה והשוואת מעמדה של האלמנה לזה של ילדיה זכאי השבות.

בית המשפט אף התייחס לשיקול של אי הפרדת ילדים מהוריהם ואי פיצול המעמד של בני המשפחה, כך: "נחזור ונזכיר כי ילדיהם של העותרות שלפנינו הם זכאי שבות שקשרו את גורלם בישראל, עלו לארץ חלקם שירתו בצה"ל ונישאו והקימו משפחה בישראל. קשה היה להישאר שווה נפש לדבריה של באת כוח העותרת בבג"ץ 2309/19, שהעידה על עצמה כי הגיעה לארץ כנערה בודדה במסגרת תוכנית נעל"ה, שירתה בצה"ל ביחידה קרבית ולא העלתה על דעתה שאמה לא תהיה זכאית לעלות אחריה. השיקול של אי הפרדת ילדים מהוריהם ואי פיצול המעמד של בני המשפחה מטה את הכף לעבר גישתן של העותרות. אכן, גרעינו הקשה של חוק השבות ותכליתו העיקרית היא עידוד עלייתם של יהודים ארצה, אך משהכיר המחוקק בזכותו של הבן ושל הנכד זכאי השבות, באה לידי ביטוי התכלית של שמירה על התא המשפחתי, ומכאן ההכרה בזכותה של אלמנה של זכאי שבות."

עורך דין חוק השבות והסדרת מעמד בישראל

למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב במשפט מינהלי וחוקתי והסדרת מעמד בישראל, ובכלל כך, הגשת עתירות מינהליות ועתירות לבג"ץ וייצוג כנגד רשויות מינהליות וגופים ציבוריים. עורך דין בן-דוד שימש בעברו כבא כוח היועץ המשפטי לממשלה, וייצג את מדינת ישראל בהליכים מינהליים מגוונים.

** הסקירה לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.