סקירה משפטית

אי חידוש רישיון ושלילת רישיון

משרדנו עוסק ומטפל בעתירות הנוגעות לאי קבלת רישיון או שלילת רישיון מצד הרשות המינהלית. לאור פניות שהגיעו למשרדנו, ועל מנת להסביר את הסוגיות וההבדלים בין המקרים, תוצג להלן סקירה תמציתית של הדברים.

אין בסקירה להלן משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי וכמפורט בתקנון האתר. למשרד עו"ד יוסף בן דוד ניסיון רב בהליכים מינהליים, לרבות בכל הנוגע לאי קבלת רישיון ו/או שלילת רישיון מצד הרשות המינהלית. בטרם ביצוע כל פעולה מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מתאים.

אי קבלת רישיון מלכתחילה אל מול אי חידוש רישיון ושלילת רישיון

מקרה בו הרשות המינהלית בוחרת שלא לתת רישיון מלכתחילה אינו דומה דומה למצב בו הרשות המינהלית החליטה לשלול רישיון לאדם אשר החזיק ברישיון שנים רבות.

בפסיקתם הענפה של בתי המשפט הובהרו ההבדלים בין מי שמעולם לא היה לו רישיון (והרשות המינהלית בוחרת שלא לתת לו רישיון) לבין מי שהינו בעל רישיון ולפתע בוחרת הרשות המינהלית לשלול לו את הרישיון.

נקבע כי לאחרון (האדם אשר הוחלט על שלילת רישיונו) נגרמת פגיעה משמעותית וחמורה, ועל כן, קיימים בקשר אליו מבחנים שונים ומחמירים בנסיבות.

ההלכה שהתגבשה בפסיקה, לרבות בבג"ץ 799/80 שללם נ' מינהל נפת פתח-תקווה משרד (להלן: "עניין שללם"), לגבי שלילת רישיון שכבר הונפק קובעת, כי: "לא הרי אי-מתן רישיון כהרי אי-חידושו של רישיון, ולא הרי שני אלה כהרי ביטולו של רישיון" (שם, בעמ' 327).

במקרה שרשות מבקשת ליטול מאדם רישיון שכבר ניתן לו נקבע בעניין שללם, כי: "חשד בלבד אינו שיקול מספיק כדי לבטל רישיון קיים. .. דרושה לשם כך 'הוכחה משכנעת, שאינה מותירה מקום לספקות סבירים' (עמ' 328).

עוד נפסק כי לצורך שלילת רישיון קיים יש צורך במשקל ראייתי נכבד, המצביע על סיכון ניכר, , וכי "משניתן הרישיון, רק אירוע היוצר סיכון מיוחד מצדיק ביטול הרישיון, וזאת רק כאשר התרחשותו של אירוע זה מוכחת באופן משכנע, בלא להותיר ספקות סבירים" (עמ' 329).

[כן ראו: בג"ץ 237/81 דעבול נ' עיריית פתח-תקוה רשות הרישוי (1982); בג"ץ 3541/03 א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' ממשלת ישראל (17.5.2004); זמיר, הסמכות המנהלית, שם, בעמ' 756)].

בעניין שללם נקבע בסופו של יום כי העותר לא יצר כל סיכון מיוחד, ואין כל אינטרס ציבורי מיוחד לבטל את הרישיון" (עמ' 331).

אי חידוש רישיון ושלילת רישיון – פסיקה נוספת של בתי המשפט וספרות משפטית

פסיקות נוספות חשובות של בתי המשפט יצרו אבחנה בין מקרים בהם לא ניתן רישיון אל מול מקרים בהם לא חודש רישיון, ואף קיבלו ביטוי בספרות המשפטית.

כך, למשל, כב' השופט ח' כהן (כתוארו אז) קבע בבג"צ 158/65 בעמוד 136: "אמת נכון הדבר, והלכה פסוקה היא, שאינם דומים שיקולי הרשות המוסמכת בבואה לסרב מתן רשיון בפעם ראשונה, לשיקולי הרשות המוסמכת בבואה לחדש או להאריך רשיון הנמצא בידי בעליו עידן ועידנים…".

גם ד"ר א' ויתקון (שופט לשעבר) במאמרו "החוק, ההלכה והתודעה היהודית" דבר (19.10.81) ציין: "א. אך כאן לא היה עניין של סירוב לתת רשיון, אלא של ביטול רשיון קיים. וכפי שכל רוכל וחנווני יודע, לא הרי זה כהרי זה. גם הסירוב לתת רשיון צריך שיתקבל בדרך נאותה ומטעמים סבירים וענייניים, אך ביטולו של רשיון שריר וקיים הוא פגיעה כה חמורה בזכות קנויה של האזרח, עד שבדרך כלל אין להצדיקה ..".

ראה גם: דברי השופט לנדוי (כתוארו אז) בבג"ץ 24/56: "דרושה זהירות יתר בשלילת רשיון (או באי-חידושו), להבדיל מאי -מתן רשיון חדש".

וכן השופט ברנזון בבג"צ 379/72: "הדין בנוגע לאי-חידוש או לביטול רשיון קיים הוא יותר חמור מאשר דינו של סירוב למתן רשיון חדש".

אי חידוש רישיון ושלילת רישיון – משרד עו"ד יוסף בן-דוד

למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב במשפט מינהלי וחוקתי, לרבות בסוגיות של אי חידוש רישיון ושלילת רישיון מצד הרשות המינהלית. עו"ד יוסף בן-דוד מייצג את לקוחותיו בעתירות מינהליות והליכי השגה בתחום הרישיונות, תוך הצלחות בתחום.

** הסקירה לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ובהתאם למצוין גם בתקנון האתר. הסקירה לעיל הינה סקירה כללית ותמציתית ואין בה כדי להקיף את מכלול הסוגיות בנושא. בכל שאלה או עניין יש לפנות לעו"ד מנוסה בתחום על מנת לקבל ייעוץ משפטי פרטני.