סקירה משפטית

תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה-1995
post image

השאלה אם ראוי להעדיף את תוצרת הארץ היא שאלה של מדיניות שכרוכים בה שיקולים לאומיים, כלכליים וחברתיים. מתן העדפה לתוצרת הארץ, נועדה להגן על תוצרת הארץ, לעודד את התעשייה המקומית, לקדם יצירת מקומות תעסוקה ולצמצם את האבטלה, מתוך תפיסה שבכך יהיה כדי להביא לצמיחת המשק הישראלי.

סעיף 3א(א) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 מורה כי הממשלה רשאית לקבוע בתקנות הוראות בעניין העדפה של תוצרת הארץ. מכוח הוראה זו הותקנו בשנת 1995 תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה-1995 (להלן: "תקנות ההעדפה").


תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה-1995

תקנות ההעדפה, כשמן כן הן – מקנות העדפה בעת רכישת טובין מתוצרת הארץ וזאת באמת המידה של המחיר, ובלבד שמחירם של הטובין מתוצרת הארץ אינו עולה על מחירם של טובין מיובאים בתוספת של 15% (תקנה 3(א) לתקנות ההעדפה).

תקנות ההעדפה משקפות מדיניות של מתן העדפה מסוימת לתוצרת מקומית. יש בהן כדי לבטא את נקודת האיזון בכל הנוגע למתן העדפה לתוצרת הארץ, ובכלל זה הגבולות שבגדרם תינתן העדפה והיקפה של ההעדפה.

העדפה יכולה לעיתים שלא לעלות בקנה אחד עם התכליות של דיני המכרזים: היעילות הכלכלית ועיקרון השוויון. על רקע זה הובעה עמדה לפיה ככלל יש לנהוג בזהירות בכל הנוגע לפרשנות תקנות ההעדפה [עע"מ 5306/06 פלונית נ' פלוני, פסקה 22 סיפא לפסק דינו של כבוד השופט י' עמית (פורסם בנבו, 12.2.2017)].

* הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.

** למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון בליווי וייצוג בהליכי מכרזים, לרבות ייצוג בעתירות מינהליות בענייני מכרזים ציבוריים. עו"ד בן-דוד כיהן בעברו כחבר בוועדת המכרזים של לשכת עורכי הדין.