סקירה משפטית

תניית ברירת הדין

הגלובליזציה מאפשרת לנו, בין היתר, קיום עסקאות חוצות גבולות עם תאגידים בינלאומיים שונים.

כך, למשל, צרכנים ישראלים מתקשרים עם תאגידים בינלאומיים המפעילים אתרי אינטרנט לשכירת שירותי אירוח ו/או רכב, על מנת לנהל את החופשה שלהם בהצלחה.

במקרים אחרים עסקים שונים הפועלים במדינת ישראל (ורשומים במדינת ישראל) מבצעים התקשרות עם תאגידים בינלאומיים המפעילים רשתות חברתיות לצורך פרסום עסקם וכיו"ב.

עסקאות אלה מעוררות שאלה מעניינת הנוגעת לדין החל בעסקאות ממין אלה. במילים אחרות, במקרה של סכסוך או מחלוקת בין הצדדים – האם היא תתברר בבית המשפט לפי הדין הישראלי או שמא לפי דין זר אחר?

עסקאות אלה מעוררת שאלות נוספות, דוגמת השאלה האם הצרכן הישראלי יכול להגיש את התביעה כנגד התאגיד הבינלאומי במדינת ישראל או שמא עליו לעשות כן בבית משפט במדינה זרה.

בסקירה זו ננסה לדון בעיקר בשאלה הראשונה הנוגעת למערכת הדינים החלה בעסקאות ממין אלה, ואגב אורחא, תינתן התייחסות גם לשאלת הסמכות המקומית.

אין באמור בסקירה זו כדי להוות ייעוץ משפטי מחייב או תחליף לייעוץ משפטי, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד. למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב בניהול הליכים משפטיים, לרבות כנגד תאגידים בינלאומיים.

תניית ברירת הדין – עסקאות בינלאומיות

שאלת הדין החל בעסקאות בינלאומיות נדונה בפסיקת בתי המשפט. בשפה המשפטית המקצועית שאלת תחולת הדין נקראת "ברירת הדין", וכך נתייחס אליה בהמשך סקירה זו.

תאגידים בינלאומיים שונים כוללים התייחסות בתקנון ו/או בתנאי השירות שלהם לגבי הדין שיחול בין הצדדים במקרה של סכסוך.

כך, למשל, בסכסוך משפטי שהגיע לפתחו של בית המשפט העליון, נטען כי חברת פייסבוק קבעה  שהדין שיחול בסכסוך שבין הצדדים הוא דין מדינת קליפורניה.

במילים אחרות, רצונה של חברת פייסבוק, ככל והיא נתבעת בישראל, הוא שההליכים המשפטיים מולה יתנהלו בהתאם לדינים הקבועים במדינת קליפורניה ולא בהתאם לדיני מדינת ישראל.

בהליך משפטי אחר שהגיע לפתחו של בית המשפט העליון, ביקשה חברת אגודה (המאפשרת הזמנת בתי מלון) להכיר בתניית ברירת הדין שלה, לפיה ההליכים המשפטיים מולה יתנהלו בהתאם לדיני מדינת סינגפור.

מצבים אלה מעוררים את שאלת החוקיות של תניות ברירות הדין השונות הנקבעות מצד תאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל. על כך עוד להלן.

תניית ברירת הדין – השלכות על הצרכן הישראלי

מבחינת הצרכן הישראלי, העדיפות שלו היא לנהל את ההליך המשפטי בהתאם לדין הישראלי. ראשית, זהו דין המדינה המוכר גם לעורכי הדין הפעילים במדינת ישראל.

שנית, ניהול הליך משפטי בהתאם לדין זר מצריך, בין היתר, קבלת חוות דעת מומחה לדין הזר, על מנת לתמוך טענות הלקוח להפרת הדין. מצב זה מייקר את ניהול ההליך המשפטי ומסרבל אותו.

מנגד, לתאגידים בינלאומיים יש אינטרס שההליכים המשפטיים נגדם יתנהלו בהתאם לדין אותו הם מכירים. מבחינת התאגיד הבינלאומי, האינטרס שלו לנהל את עסקו מבחינת גלובלית בכפיפות למערכת דינים אחת, מבלי להידרש לקבלת חוות דעת משפטיות בכל מדינה בה הוא פועל.

אינטרסים מנוגדים אלה, הגיעו לפתחו של בית המשפט העליון הישראלי.

תניית ברירת הדין – הפרת תאגיד בינלאומי את חוק הגנת הצרכן

אחד המקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט העליון עסק בחברת Agoda (המספקת פלטפורמה להזמנת שירותי אירוח). באותו עניין הוגשה תובענה ייצוגית כנגד חברת Agoda על כך שזו האחרונה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ולא שיקפה לצרכן הישראל את מחיר העסקה כולל מע"מ.

Agoda התנגדה לניהול ההליך המשפטי בהתאם לדין הישראלי, וטענה כי יש להחיל, בהתאם לתנאי השירות שלה, את הדין הסינגפורי, המאפשר את הצגת המחיר לצרכן ללא ציון המע"מ.

בית המשפט העליון דחה את בקשת Agoda וקבע, בין היתר, כי החוק הישראלי יחול ביחסי חברת Agoda עם לקוחותיה הישראליים, וכי תניית ברירת הדין בתנאי השימוש באתר, המפנה לדין זר, היא תניה מקפחת בחוזה אחיד שדינה – בטלות.

בית המשפט תמך קביעתו, בין היתר, על כך שדיני הגנת הצרכן הישראליים הם דינים קוגנטיים (דינים שלא ניתן להתנות אליהם), ומשכך, לא יכולה Agoda לפגוע בדינים אלה.

טעם נוסף לקביעת בית המשפט נגע לעובדה כי חברת Agoda מקיימת פעילות בישראל, באתר אינטרנט נגיש לישראלים בשפה העברית, וכי והגלישה באתר שלה היא מ-IP ישראלי.

מנגד, נקבע, שככל והגלישה באתר אינה בתצורת האתר הישראלי, וכאשר היא מבוצעת ממחשב בעל כתובת IP זרה, התאגיד הבינלאומי רשאי להניח כי הדין הישראלי אינו חל על המידע המוצג למשתמש, וזאת גם אם מדובר בתאגיד בינלאומי המקיים פעילות בישראל.

באשר לשאלת החוזה האחיד, נקבע (מפי כב' השופט ע. גרוסקופף), כי ביחסים בין תאגידים גלובליים הפועלים במדינת ישראל לבין "לקוחות קטנים" לא ניתן להתנות על כללי ברירת הדין הישראליים באמצעות תניה הכלולה בחוזה אחיד. תניה שכזו היא מקפחת ודינה בטלות.

תניית ברירת הדין – רצונה של חברת פייסבוק להתדיין לפי דיני מדינת קליפורניה

במקרה אחר, תובענה ייצוגית כנגד חברת פייסבוק על פגיעה בפרטיות, פסק בית המשפט העליון לטובת חברת פייסבוק.

בית המשפט העליון קבע, לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה, כי יש לדון בסכסוך עימה המתנהל בבית המשפט ישראלי בהתאם לדיני מדינת קליפורניה.

ראשית, נקבע כי שיטת המשפט בקליפורניה היא בעלת מאפיינים דומים לשיטת המשפט בישראל ונחשבת לאחת המתקדמות בעולם בתחום התובענות הייצוגיות.

שנית, נקבע שהתקדימים והחוקים במדינת קליפורניה הם בשפה האנגלית המובנת לרבים מתושבי ישראל והם נגישים באמצעות האינטרנט.

שלישית, התייחס בית המשפט העליון לסכום התביעה הייצוגית כנגד חברת פייסבוק –400 מיליון דולר. נקבע כי יש מקום להתחשב בעובדה שעסקינן במקרה בו החברה צריכה לכלכל את צעדיה אל מול תביעות ב"סכומי עתק", וזאת להבדיל ממקרים אחרים, בהם לא יהיה מוצדק להחיל תניות שכאלה.

בפסיקות מאוחרות יותר של בית המשפט העליון נקבע שההלכה הנ"ל הייתה בהתאם לנסיבות מיוחדות, ולא בנקל יותר לחברה בינלאומית בהתקשרותה אל מול "האזרח הקטן" לנהל את עניינה בהתאם לדין זר.

סמכות מקומית

על אף שהסקירה הנ"ל אינה עוסקת בשאלת הסמכות המקומית, יש מקום ליתן התייחסות קצרה גם לשאלה זו. סמכות מקומית קובעת את מקום ניהול הסכסוך: האם בבית משפט של מדינת ישראל או שמא בבית משפט של מדינה זרה.

כך, חברות בינלאומיות שונות הפועלות בישראל כוללת בתקנון ו/או בתנאי השימוש שלהן  שכל סכסוך שיתגלע בין הצדדים ידון בבית משפט זר.

שאלת הסמכות המקומית נידונה גם היא פעמים רבות בבתי המשפט בישראל. כך, בעבר, כללה פייסבוק אירלנד תניה הקובעת סמכות מקומית לבתי המשפט בקליפורניה, ובית המשפט נדרש לבחון האם עסקינן בתניה מקפחת שיש להורות על ביטולה.

בית המשפט העליון קבע שתניה שכזו מקימה את חזקת הקיפוח שקובע חוק החוזים האחידים, ביחס לספק הבוחר בלעדית את מקום השיפוט.

הנשיאה דאז, כב' השופטת א. חיות ציינה כי "למרבית המשתמשים בפייסבוק אין את האמצעים ואת הידע לנהל התדיינות משפטית בקליפורניה ומכאן שהעדפת האינטרסים של פייסבוק אירלנד בהקשר זה יוצרת מצב בלתי מאוזן…".

עוד נקבע כי "העובדה שלפייסבוק אירלנד יש לקוחות רבים בארץ (4.5 מיליון משתמשים) נושאת אף היא משקל.. . זאת, משום שבניגוד לספק שהיקף עסקיו בישראל קטן, …. פעילותה העסקית של פייסבוק אירלנד בישראל לא תהפוך לבלתי משתלמת אם תיאלץ להתדיין כאן ומכל מקום היא לא הוכיחה אחרת. לפיכך האינטרס של ספקים דוגמת פייסבוק אירלנד להתדיין בחו"ל ראוי להגנה מופחתת, בשל ההיקף הנרחב של עסקיה בישראל".

בית המשפט גם הדגיש את פערי הכוחות העצומים שבין הצדדים (פייסבוק אירלנד מצד אחר והמשתמשים הישראלים בפייסבוק, מהצד האחר). פערים אלה, נקבע,  "מצדיקים קיומו של פיקוח הדוק על פעילותה והחלת סטנדרט ביקורת מחמיר עליה".

על כן, שאלת הסמכות המקומית, בהתאם לפסיקה הנ"ל, מעלה סדרה של שיקולים אותם בוחן בית המשפט, טרם הכרעה בסוגיה. בנסיבות אלה מומלץ טרם ניהול הליך משפטי כנגד תאגיד בינלאומי, לבחון את שאלת הסמכות המקומית וברירת הדין, תוך קבלת ייעוץ משפטי מתאים.

ניהול הליכים משפטיים כנגד תאגידים בינלאומיים – משרד עו"ד יוסף בן-דוד

למשרדנו ניסיון רב בניהול הליכים משפטיים, לרבות כנגד תאגידים בינלאומיים. משרדנו התמודד בעבר עם שאלות משפטיות דומות בקשר עם ברירת הדין החל, בהצלחה מרובה.

טרם ניהול הליכים אל מול תאגיד בינלאומי, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מקיף הן בשאלת הסמכות המקומית והן בשאלת ברירת הדין.

** אין בסקירה לעיל כי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.