סקירה משפטית

תנאים מקפחים בחוזה אחיד

חוזה אחיד / חוזים אחידים – הגדרה

חוזה אחיד הוא חוזה בעל ניסוח אחיד שמיועד להתקשרויות רבות. סעיף 1 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982, מגדיר מהו חוזה אחיד, כדלקמן: "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסויימים במספרם או בזהותם".

כך, לדוגמה, כמעט כל אדם כיום נמצא בהתקשרות עם חברת תקשורת, בנק או מבטח. תנאי החוזה עליהם אנו חתומים, נוסחו על ידי אותן חברות, על מנת שחוזים אלו ישמשו אותן להתקשרויות נוספות בינם לבין לקוחות רבים אחרים.

חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982

לאור הסכנה הטמונה בעובדה כי חוזים אלו מנוסחים על ידי צד אחד לחוזה, שהוא בדרך כלל ה"צד החזק", נחקק חוק החוזים האחידים על מנת "להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים" [1] ו-"לאזן את אי-השוויון שבין הספק ללקוח" [2].

סעיף 3 לחוק החוזים האחידים, קובע כי: "בית משפט ובית הדין יבטלו או ישנו, בהתאם להוראות חוק זה, תנאי בחוזה אחיד שיש בו – בשים לב למכלול תנאי החוזה ולנסיבות אחרות – משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות (להלן – תנאי מקפח)".

סעיף 4 לחוק החוזים האחידים קובע חזקות בדבר הסדרים שיש בהם משום קיפוח כלפי אותו הצד שהחוזה נכפה עליו ללא שהייתה לו אפשרות להשפיע על תוכן ההתקשרות החוזית. מכוח חזקות אלה, תיתכן פסילתן של תניות חוזיות בחוזים אחידים שיש בהן משום קיפוח בלתי הוגן כלפי הצד האחר שלא היה שותף לניסוחו [3].

חוק החוזים האחידים – קיומן של חזקות לעניין תנאים מקפחים

רשימת החזקות בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים כוללת "תנאים נפוצים בחוזים אחידים, אשר לפי מהותם ונוסחם הם… מקפחים, עד שיבוא הספק ויוכיח שאינם כאלה" [4].

כך, סעיף 4(1) לחוק החוזים האחידים קובע: "תנאי הפוטר את הספק, באופן מלא או חלקי, מאחריות שהיתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי, או המסייג באופן בלתי סביר את האחריות שהיתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי", ייחשב לתנאי מקפח בחוזה אחיד עד שלא יוכח אחרת.

כך, סעיף 4(6) לחוק החוזים האחידים קובע: "תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדות ללקוח על פי דין, או המסייג באופן בלתי סביר זכות או תרופה העומדות לו מכוח החוזה, או המתנה אותן במתן הודעה בצורה או תוך זמן בלתי סבירים, או בדרישה בלתי סבירה אחרת", ייחשב לתנאי מקפח בחוזה אחיד עד שלא יוכח אחרת.

חוק החוזים האחידים – מבחן הקיפוח הכללי

חזקות הקיפוח שנקבעו בסעיף 4 לחוק החוזים האחידים, אינן מייתרת את מבחן הקיפוח הכללי הקבוע בסעיף 3 לחוק. אשר על כן, השאלה האם ספק הצליח לסתור את חזקת הקיפוח, תיבחן על פי אמות המידה הקבועות בסעיף 3 הנ"ל.

במילים אחרות, בין אם מדובר בתנאי אשר קבועה לגביו תניית קיפוח ובין אם מדובר בתנאי אשר לא קבועה לגביו חזקת קיפוח – על בית המשפט לבחון את התנאי ולקבוע אם יש בו "משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות" [5].

תנאים מקפחים בחוזה אחיד – מבחני עזר שונים 

במהלך השנים התגבשו בפסיקה מבחני עזר שונים לעניין הכרה בתנאי מקפח בחוזה אחיד. כך, נפסק כי סבירותו של תנאי בחוזה אחיד צריך להיבחן בהתאם לתפיסות מוסריות וחברתיות הנוהגות בחברה בעל משטר חוקתי וחברתי כשל מדינת ישראל, וכן לפי עיקרון ההגונות הנהוג בחברה הישראלית באותו זמן נתון [6].

עוד נפסק כי לצורך הכרעה בשאלה האם תנאי בחוזה אחיד הינו מקפח, יש להתחשב (גם) ביחסי הכוחות בין הצדדים לחוזה; באינטרסים שלהם; תוך אבחון סוג הספק והלקוח. כך, יש לבחון האם מדובר על צרכנים אשר קיימים פערים גדולים בינם לבין הספק ובאופן המצריך להעניק להם הגנה מוגברת [7].

אחת ההצדקות המרכזיות לפסילת תניות בחוזים אחידים, נעוצה בהנחה שהסכמת הלקוח לאותם תנאים מקפחים בחוזה האחיד – פגומה [8]. משכך, לצורך בחינת השאלה האם תניה פלונית בחוזה אחיד היא מקפחת, יש לבחון את יחסי הכוחות בין הצדדים במועד ההתקשרות בחוזה ולא במועד הגשת התביעה [9].

לבסוף, לאור הרציונאל בבסיס חוק החוזים האחידים – איזון חוסר השוויון בין צדדים לחוזה אחיד – נקבע כי תנאי בחזה אחיד אשר נועד להגן על האינטרסים של ספק מעבר למקובל והראוי בחברה הישראלית, ייחשב לתנאי מקפח [10].

תנאים מקפחים בחוזה אחיד – סמכות בית המשפט

בית המשפט רשאי לשנות או לבטל תנאים מקפחים בחוזה אחיד. בעשותו כן, על בית המשפט להתחשב, בין היתר, במכלול תנאי החוזה ובנסיבות העניין הנידון.

כך, סעיף 19 לחוק החוזים האחידים קובע: "(א) מצא בית משפט, בהליך שבין ספק ולקוח, שתנאי הוא מקפח, יבטל את התנאי בחוזה שביניהם או ישנה אותו במידה הנדרשת כדי לבטל את הקיפוח. (ב) בהשתמשו בסמכותו לפי סעיף קטן (א) יתחשב בית המשפט במכלול תנאי החוזה ובנסיבות האחרות, וכן בנסיבות המיוחדות של הענין הנדון לפניו".

* הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.

הערות שוליים:

[1] סעיף 1 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982.
[2] הצעת חוק החוזים האחידים, התשמ"ב-1981, ה"ח 1556, בעמ' 28.
[3] ורדה לוסטהויז וטנה שפניץ חוזים אחידים 45-117 (1994).
[4] דברי ההסבר לסעיפים 4-3 להצעת חוק חוזים אחידים, עמ' 31.
[5] ס' 3 לחוק החוזים האחידים.
[6] עח"א 1/79 מפעלים לניקוי יבש קשת בע"מ נ' היועץ המשפטי (1980).
[7] רע"א 5860/16 Facebook נ' בן חמו (החלטה מיום 31.5.2018).
[8] עניין בן חמו, ס' 25 לפסק דינה של כב' הנשיאה, השופטת א. חיות.
[9] עניין בן חמו, שם.
[10] ע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' קסטנבאום (1992); עניין בן חמו, ס' 22 לפסק דינה של כב' הנשיאה, השופטת א. חיות.