סקירה משפטית

תובענות ייצוגיות סביבתיות

בשנים האחרונות חלה מגמת עליה במודעות הציבורית לשמירה על איכות הסביבה. מגמה זו מחלחלת גם לעולם המשפט, וזאת בין היתר, על-ידי חקיקה ענפה ורגולציה.

יחד עם הסדרת הנושא בתחומי המשפט המינהלי והפלילי, גם חוק תובענות ייצוגיות הפך לכלי משמעותי בתחום איכות הסביבה. בתי המשפט הכירו בחשיבות תובענות ייצוגיות ככלי לאכיפה ופיצוי בתחום איכות הסביבה [ראה למשל: בש"מ  6450/21 וולנר ואח' נ' עיריית תל אביב (החלטה מיום 24.10.2021)].

חוק תובענות ייצוגיות קובע כי ניתן להגיש תובענות ייצוגיות בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מפגיעה באיכות הסביבה. הכלי של ניהול "תובענות ייצוגיות סביבתיות" נועד ליתן מענה למקרים בהם ניהול הליך משפטי פרטני של נפגע בודד אל מול סכום הפיצוי בפועל, אינו כלכלי, ומשכך, תביעות אלה גם לא יהיו מוגשות.

מעבר לכך, תובענות ייצוגיות סביבתיות נועדו גם ליתן מענה לקושי באיתור נפגע ספציפי אשר ניזוק כתוצאה מהפרה סביבתית או זיהום סביבתי, שכן במקרים רבים לא ניתן לאתר נפגע ישיר.

בכך, תובענות ייצוגיות סביבתיות משמשות כלי פיקוח בענייני איכות הסביבה ומתמרצות מזהמים פוטנציאליים לנקוט באמצעי זהירות מראש, על מנת שלא להיקלע להליכים משפטיים בעניינים אלה.

בהקשר זה לא ניתן להתעלם מן הקושי הקיים לתובעים ייצוגיים בתחום איכות הסביבה, שכן הליכים אלה מורכבים ויקרים לכשעצמם והם דורשים, לעיתים, הסתמכות על חוות דעת מומחה.

תביעות ייצוגיות – רקע כללי

תביעה ייצוגית מאפשרת לאדם הבודד להגיש תביעה אישית ולבקש מבית המשפט להכיר בה כתביעה ייצוגית. במילים אחרות, אותו אדם מבקש מבית המשפט שלא להכריע רק בתביעה האישית שלו ובפיצוי האישי שלו, אלא להכריע בנזקם של נפגעים נוספים וכן להכריע גם בפיצוי אותו הם זכאים לקבל.

הרציונל מאחורי הליך של תביעה ייצוגית הוא לאפשר ניהול הליכים משפטיים אשר על פניו אינם משתלמים לניהול ביחס לאדם הבודד אך כן משתלמים לניהול ככל ולוקחים בחשבון את הנזק המצרפי של כלל חברי הקבוצה.

בדרך זו מושג יתרון נוסף – חיסכון בפיצול הליכים משפטיים שכן כלל התביעות מנוהלות תחת תביעה אחת, דבר שחוסך משאבים שיפוטיים רבים.

תביעות ייצוגיות – הליך דו שלבי

הליך של תביעה ייצוגית הוא הליך דו-שלבי: בשלב הראשון מוגשת לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית. ככל שבית המשפט מתרשם כי המקרה המתואר בבקשה אכן מתאים להתברר כתביעה ייצוגית, בית המשפט מאשר את הבקשה, ובכך אנו עוברים לשלב השני – ניהול תביעה ייצוגית.

המטרה בהליך דו שלבי היא לבחון, כבר בתחילת הדרך, האם המקרה המתואר בבקשה מתאים להתברר כתביעה ייצוגית והכל כדי לסנן מקרים שאינם מתאימים להליך ייצוגי. עם זאת, הבדיקה בשלב המקדמי היא מקלה ובית המשפט בוחן במסגרתה האם קיים סיכוי לכאורי כי הבקשה תוכרע לטובת הקבוצה, על מנת לאשרה כתביעה ייצוגית.

תביעות ייצוגיות – מקרים המתאימים להתברר בהליך ייצוגי

כאמור, לא כל תביעה אישית מתאימה להתברר כתביעה ייצוגית. בית המשפט מבצע מספר בדיקות כדי לבחון האם המקרה המובא בפניו מתאים להתברר כתביעה ייצוגית.

תחילה בוחן בית המשפט האם התביעה הייצוגית מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה.

בהמשך, בוחן בית המשפט האם יש אפשרות סבירה שאותן שאלות משותפות יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. בשלב זה בית המשפט בוחן את הדברים ברמה הלכאורית ואין מדובר על נטל גבוה שאותו יש לצלוח.

לאחר מכן, בודק בית המשפט האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, ולבסוף – האם קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב.

תביעות ייצוגיות – מתן גמול לתובע הייצוגי 

על מנת לדרבן נפגעים לנהל הליכים ייצוגיים מוצדקים, המחוקק מעניק תמריץ כלכלי לאותו אדם בדמות "גמול". בפסיקת בתי המשפט ניתן לראות כי "גמול" נע סביב 5% מסכום הפיצוי הנפסק לטובת כלל חברי הקבוצה.

בנוסף, התובע הייצוגי אינו נדרש לשאת בעלויות שכירת עורך דין, שכן שכרו של עורך הדין המייצג נגזר מסכום הפיצוי הנפסק לטובת הקבוצה, ככל ונפסק כזה. מציאות זו מקלה על ניהול הליך ייצוגי, שכן עלות שכירת עורך דין היא הוצאה משמעותית הנחסכת מצד התובע הייצוגי.

מעבר לכך, העובדה כי שכרו של עורך הדין נגזר מסכום הפיצוי לחברי הקבוצה, מביאה את עורך הדין לבחון לעומק את סיכויי התביעה בטרם פניה לבית המשפט.

עורך דין תביעות ייצוגיות

תביעות ייצוגיות מתנהלות במגוון רחב של נושאים, החל מעניינים צרכניים, דרך זיהום אוויר ומפגעים, וכלה בענייני ניירות ערך ודיני פרטיות.

חוק תובענות ייצוגיות קובע רשימת תביעות שאותן ניתן לנהל במסגרת הליך ייצוגי. לכן, בטרם הגשת תביעה ייצוגית יש לבדוק האם המקרה שלנו נמצא תחת רשימת התביעות הקבועה בחוק.

נוסף על כך, קיימים מקרים בהם יש חובה להקדים פניה מקדימה (שליחת מכתב התראה) לגוף המבצע את ההפרה. לכן, גם מטעם זה, קיימת חשיבות רבה לבדוק ולהתייעץ עם עורך דין שעוסק בתחום לפני שיוצאים לדרך.

עו"ד יוסף בן-דוד עוסק רבות בתובענות ייצוגיות, מייצג תובעים ונתבעים, ולוקח חלק בתיקים חשובים ועקרוניים המתנהלים לפני בתי המשפט השונים.