"(-) קמעונאי הציע ללקוחותיו מבצע ברכישת מוצרים מסוג מסוים שנוסחו "אחד פלוס אחד, הזול מביניהם". אחד הלקוחות החליט לרכוש שלושה מוצרים המשתתפים במבצע – הראשון במחיר של 50 ש"ח, השני גם הוא במחיר של 50 ש"ח, והשלישי במחיר של 10 ש"ח. לשיטת המערערים, יש לממש את המבצע כך שהלקוח יחויב בתשלום של 60 ש"ח עבור שלושת המוצרים באופן הבא: המבצע ימומש ביחס למוצרים הראשון והשני (קרי שני המוצרים היקרים ביותר), כך שהלקוח יחויב עבור שניהם בתשלום של 50 ש"ח (50 ש"ח על המוצר הראשון והמוצר השני בחינם); ואילו המוצר השלישי (הזול ביותר) לא ייכלל במבצע והלקוח יחויב בגינו בתשלום מלא של 10 ש"ח. לעומת זאת, לשיטת המשיבות יש לממש את המבצע כך שהלקוח יחויב בתשלום של 100 ש"ח עבור שלושת המוצרים, כדלהלן: המבצע ימומש ביחס למוצרים הראשון והשלישי (קרי המוצר היקר ביותר והמוצר הזול ביותר), כך שהלקוח יחויב עבור שניהם בתשלום של 50 ש"ח (50 ש"ח עבור המוצר הראשון והמוצר השלישי בחינם); ואילו המוצר השני לא ייכלל במבצע, והלקוח יחויב בגינו בתשלום מלא של 50 ש"ח.

(-) קמעונאי הציע ללקוחותיו מבצע ברכישת מוצרים מסוג מסוים שנוסחו "השני בחצי מחיר, הזול מביניהם". אחד הלקוחות החליט לרכוש ארבעה מוצרים המשתתפים במבצע – הראשון במחיר של 50 ש"ח, השני במחיר של 40 ש"ח, השלישי במחיר של 20 ש"ח, והרביעי במחיר של 10 ש"ח. לשיטת המערערים, יש לממש את המבצע כך שהלקוח יחויב בתשלום של 95 ש"ח באופן הבא: המבצע ימומש פעם אחת ביחס למוצרים הראשון והשני (קרי שני המוצרים היקרים ביותר), כך שהלקוח יחויב עבור שניהם בתשלום של 70 ש"ח (50 ש"ח על המוצר הראשון, ו-20 ש"ח על המוצר השני); ופעם נוספת ביחס למוצרים השלישי והרביעי (הזולים ביותר), כך שהלקוח יחויב עבור שניהם בתשלום של 25 ש"ח (20 ש"ח על המוצר השלישי, ו-5 ש"ח על המוצר הרביעי). לעומת זאת, לפי שיטת המשיבות, המבצע ימומש כך שהלקוח יחויב בתשלום של 105 ש"ח, שכן ההנחה מכוח המבצע תוענק ביחס לשני המוצרים הזולים ביותר: כך, המבצע ימומש פעם אחת ביחס למוצרים הראשון והרביעי (קרי המוצר היקר ביותר והמוצר הזול ביותר), כך שהלקוח יחויב עבור שניהם בתשלום של 55 ש"ח (50 ש"ח על המוצר הראשון, ו-5 ש"ח על המוצר הרביעי); ופעם נוספת ביחס למוצרים השני והשלישי, כך שהלקוח יחויב עבור שניהם בתשלום של 50 ש"ח (40 ש"ח על המוצר השני, ו-10 ש"ח על המוצר השלישי).

(-) קמעונאי הציע ללקוחותיו מבצע ברכישת מוצרים מסוג מסוים שנוסחו "מוצר שלישי בחינם, הזול מביניהם". אחד הלקוחות החליט לרכוש ארבעה מוצרים המשתתפים במבצע – שלושה מהם במחיר של 50 ש"ח, ומוצר אחד במחיר של 5 ש"ח. לשיטת המערערים, יש לממש את המבצע כך שהלקוח יחויב בתשלום של 105 ש"ח: המבצע ימומש פעם אחת ביחס לשלושת המוצרים שמחירם 50 ש"ח (קרי שלושת המוצרים היקרים ביותר), כך שהלקוח יחויב עבור שלושתם בתשלום של 100 ש"ח (50 ש"ח על שני מוצרים והשלישי בחינם); ואילו המוצר האחרון לא ייכלל במבצע והלקוח יחויב בגינו בתשלום מלא של 5 ש"ח. בשונה, לשיטת המשיבות יש לממש את המבצע כך שהלקוח יחויב בתשלום של 150 ש"ח, שכן ההנחה מכוח המבצע תוענק ביחס למוצר הזול ביותר: המבצע ימומש פעם אחת ביחס לשני מוצרים שמחירם 50 ש"ח ומוצר נוסף שמחירו 5 ש"ח (קרי שני המוצרים היקרים ביותר והמוצר הזול ביותר), כך שהלקוח יחויב עבור שלושתם בתשלום של 100 ש"ח (50 ש"ח על שני מוצרים והשלישי בחינם); ואילו המוצר הנוסף שמחירו 50 ש"ח לא ייכלל במבצע והלקוח יחויב בגינו בתשלום מלא".

בבקשת לאישור התובענה הייצוגית נטען כי במקום לצרף יחד את המוצרים היקרים מאלה שנרכשו על-ידי הצרכן לצורך החלת המבצע, ולהעניק את ההנחה ביחס למוצר הזול מביניהם (באופן שימקסם את ההנחה לצרכן), הרשתות נהגו לממש את המבצע כך שההנחה תחול תמיד על המוצרים הזולים ביותר מבין אלה שנרכשו.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור ואישר הגשת תובענה ייצוגית בעילה של חוסר תום לב בקיום חוזה כנגד הרשתות הקמעונאיות. בפסק הדין נקבע שבמקרה בו מספר המוצרים הנרכש עולה על הכמות המינימלית הדרושה להחלת המבצע, וקיימת שונות בין מחירי המוצרים, והלקוח לא הפעיל את כוח הצירוף – עקרון תום הלב מחייב את הרשתות לצרף לצורך החלת המבצע תחילה את המוצרים היקרים יותר, כך שתינתן לצרכן ההנחה המרבית האפשרית.