סקירה משפטית

עיכוב הליך אזרחי לאור קיומו של הליך פלילי

הכלל בדין הישראלי קובע כי קיומו של הליך פלילי אינו מצדיק עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו עניין.

הרציונאליים לכלל, כפי שבאים לידי ביטוי בפסיקת בתי המשפט, הם הצורך לנהל הליכים משפטיים אזרחיים ביעילות וללא דחיות מיותרות, וכי אין לדעת מתי יסתיים ההליך הפלילי לצורך המשך ניהול ההליך האזרחי.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט ברע"א 854/97 לופטין יצחק נ' מוניקה תכשיטים בע"מ (החלטה מיום 30.4.1997): "אין בסיס לטענה לפיה כל אימת שמתנהל הליך פלילי לצד הליך אזרחי באותו עניין, יש לעכב את ההליך האזרחי עד לסיום ההליך הפלילי. הליכים משפטיים אזרחיים ופליליים צריכים להתנהל ביעילות וללא דחיות מיותרות, מה עוד, שאין לדעת מתי יסתיים ההליך הפלילי ומתי ניתן יהיה להמשיך בהליך האזרחי".

על הלכה זו חזר בית המשפט העליון ברע"א 896/16 איקיוטק דיגיטל וויז'ן בע"מ נ' המועצה הישראלית לצרכנות (החלטה מיום 4.5.2016): "הלכה היא כי קיומו של הליך פלילי אינו מצדיק כלשעצמו עיכוב של הליך אזרחי המתנהל באותו עניין אלא בנסיבות חריגות אשר אינן מתקיימות בענייננו..".

ע"א 2173/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G. Assistntce ltd

בע"א 2173/05 היועץ המשפטי לממשלה נ' B.G. Assistntce ltd (החלטה מיום 13.2.2006) הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה לעיכוב ההליך האזרחי אשר התנהל בין חברת B.G. Assistntce לבין מר גרוסמן.

בבקשת העיכוב מטעם היועץ נטען כי במסגרת כתב האישום אשר הוגש בהליך הפלילי נטען, כי סכומים שונים בהם חויבו לקוחות הארגון (וביניהם גרוסמן) על פי ההסכמים עם החברות הוצאו מהם במרמה, על בסיס מצגים כוזבים, ונגנבו מהם.

לעומת זאת, במסגרת ההליך האזרחי אשר נקטה BGA נגד גרוסמן, דרשה היא כי גרוסמן יחויב במלוא הסכום אותו התחייב לשלם לה על פי ההסכם שנכרת ביניהם.

בעניין זה קבע בית המשפט כי: " עינינו הרואות, כי מדובר במצב דברים יוצא דופן: עניין לנו בתובענה אזרחית המוגשת על ידי חברה אשר באמצעותה, כך על פי הנטען במסגרת הליך פלילי המתנהל במקביל, פעלו הנאשמים כנגד קורבנות העבירות וביניהם הנתבע. ברי, כי בנסיבות המקרה שלפנינו קיים קשר הדוק בין המסכת העובדתית המתעוררת במסגרת ההליך הפלילי לזו אשר נדונה במסגרת ההליך האזרחי".

עוד ציין בית המשפט בעניין B.G. Assistntce כי לתוצאותיו של ההליך הפלילי עשויה להיות השפעה, מבחינות מסוימות, על ההתדיינות במסגרת ההליך האזרחי. כך במקור: "אם אכן יסתיים ההליך הפלילי בהרשעתם של הנאשמים, אפשר שקביעות מסוימות במסגרת הכרעת הדין בהליך הפלילי יוכלו להקים טענות הגנה לגרוסמן במסגרת ההליך האזרחי. זאת, בין היתר, מכוחו של סעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971".

עוד הוסיף בית המשפט בעניין B.G. Assistntce כי הנימוקים הנ"ל אין בהם די כדי להוביל לעיכוב ההליך אשר התבקש מטעם היועץ המשפטי לממשלה. עם זאת, ציין בית המשפט כי קיומו של נתון נוסף – הפער בין הראיות אשר יוצגו בהליך הפלילי לעומת ההליך האזרחי – מצדיק את קבלת הבקשה לעיכוב.

ת"צ 50767-07-17 תורג'מן נ' חלל תקשורת בע"מ

בת"צ 50767-07-17 תורג'מן נ' חלל תקשורת בע"מ (החלטה מיום 14.5.2018), הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד, בין היתר, נושאי משרה בחברות הרלוונטיות, בטענה לקיומו של פרט מטעה בדיווח של חברת חלל תקשורת בקשר עם התקשרות משנת 2017 לעדכון התקשרות קודמת, משנת 2013, של חלל עם חברת די.בי.אס שירותי לוויין (1998) בע"מ, שהינה בשליטת בזק.

בבקשה לאישור נטען כי ביום 11.7.2017 נודע לציבור המשקיעים של חלל כי רשות ניירות ערך הרחיבה את חקירתה ביחס לחברות בקבוצת בזק וכי היא חוקרת עתה גם פגמים שנפלו בעסקת יס-חלל משנת 2017, כאשר במסגרת הרחבת החקירה נודעו פרטים שונים אודות התנהלות נושאי משרה אשר הוסתרו מציבור המשקיעים ולא גולו על ידי החברה כמתחייב מכוח חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 וכי מדובר בפרטים מטעים אף בדוח המיידי של החברה.

בעניין חלל תקשורת, וכפי שציין בית המשפט, הבקשה לאישור עצמה מסתמכת על פרטים שנודעו לציבור המשקיעים של חלל תקשורת עקב הרחבת החקירה של הרשות. נטען כי אותם פרטים שנודעו בעקבות הרחבת החקירה הוסתרו מהציבור תוך הפרת חוק ניירות ערך. עם זאת, ציין בית המשפט כי אין בנתון זה די כדי להצדיק את עיכוב הליכים המתבקש.

ת"צ 31297-01-17 נציג היועץ המשפטי לממשלה נ' זיצמן

בת"צ 31297-01-17 נציג היועץ המשפטי לממשלה נ' זיצמן (החלטה מיום 9.10.2017), הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת ידיעות אחרונות בע"מ בטענה כי האחרונה מטעה באופן שיטתי את ציבור לקוחותיה, קוראי העיתון "ידיעות אחרונות" המופץ על ידה.

ההטעיה התבטאה "בכך שתוכן העיתון אינו משקף את השקפותיהם האמתיות של כותביו ועורכיו, אינו משקף את המציאות ואינו מסקר את העובדות כהווייתן. נטען כי העיתון המופץ על ידי המשיבה מהווה כלי לשירות האינטרסים המסחריים של בעליו והמוציא לאור שלו".

בבסיס בקשת האישור הנ"ל עמדו פרסומים בעיתונות של חלקי תמלילים משיחות שהתקיימו בין מר ארנון מוזס, בעל המניות המרכזי בעיתון והעורך האחראי, לבין ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, והמצויים בחקירת המשטרה.

לטענת העיתון, "בקשת האישור מבוססת על מה שהגדיר המבקש כ"חלקים מתמלילי שיחות" שהתקיימו בין ראש הממשלה לבין מר מוזס, וכי תמלילים אלו מבססים את עיקר טענות המבקש. מאחר וטרם הוחלט האם להגיש כתב אישום נגד מר מוזס, לא ניתן לעיין בתמלילים אלו, המהווים חלק מחומר החקירה, ואף ביתר חומרי החקירה. במצב דברים זה, טענה המשיבה, אין היא יכולה להגיש תשובה, שכן אין לה אפשרות על פי דין להתמודד עם הגרסה המוצגת ולהתגונן כדבעי".

בית המשפט דחה את בקשה העיתון לעיכוב הליכים, וציין: "אין המשיבה נפגעת מכך שעליה להגיש את תשובתה לבקשת האישור, בלא שיהיו בפניה תמלילי ההקלטות הנזכרות לעיל, והיא יכולה להגיש את תשובתה גם בלא שהתמלילים נמצאים בפניה, כאשר תפעל כמיטב הבנתה בהתייחסותה לכלל הטענות שבבקשת האישור, לרבות אלה המתייחסות לתמלילים".

עיכוב הליך אזרחי – עורך דין

גם משרדנו, במהלך הליכים משפטיים שונים, נתקל בטענות של עיכוב הליכים או מבקש לעכב הליכים. כך לדוגמה, בתביעה ייצוגית כנגד חברת פייסבוק, בה משרדנו מייצג את התובע הייצוגי, העלתה פייסבוק בקשה לעכב את ההליך האזרחי, לאור חקירה פלילית של הבולשת הפדרלית.

בתביעה הייצוגית מבוקש לפצות את משתמשי פייסבוק בישראל בעקבות אירוע האבטחה החמור, במסגרתו נפרצו כ-30 מיליון חשבונות פייסבוק בעולם (לרבות חשבונות פייסבוק של משתמשים ישראלים).

מסגרת פרצת האבטחה, אותה גילתה פייסבוק ביום 25.9.2018, נגנב מידע אישי ופרטי של משתמשי פייסבוק, ובאופן המהווה, בין היתר, הפרת חוזה מצד פייסבוק כלפי משמשיה ופגיעה בפרטיות.

לאחר הגשת התובענה הייצוגית, הגישה פייסבוק לבית המשפט בקשה לעיכוב ההליכים המשפטיים נגדה. לטענת פייסבוק, הבולשת הפדרלית (FBI) פנתה אליה וביקשה ממנה לא לגלות מידע אודות אירוע האבטחה, לאור קיומה של חקירה פדרלית בסוגיה. משכך, לטענתה, גילוי מידע בעניין אירוע האבטחה לבית המשפט ישראלי עשוי לפגוע בחקירה, ובכלל כך, למנוע ממנה להתגונן מפני התובענה בישראל.

בית המשפט המחוזי בחיפה (החלטה מיום 2.4.2019) דחה את בקשת פייסבוק וחייב אותה בהוצאות משפט בסך 5,850 ₪.

בית המשפט קבע, בין היתר, כי פייסבוק כשלה מלהוכיח את דרישת ה-FBI ("מכיוון שלא נמסר במה עוסקת החקירה, לא ברור מה עלול לסכל את החקירה"). בנוסף, ציין בית המשפט כי בקשת פייסבוק נתמכה בתצהיר עובדת החברה, אשר גם לאחר חקירתה "לא ברור מה נושא החקירה". עוד נקבע כי פייסבוק בעצמה גילתה מיוזמתה מידע רב אודות פרצת האבטחה, לרבות מענה לשאלות עיתונאים.

בית המשפט סיים וקבע כי: "המסקנה היא שהמבקשות לא עמדו בנטל להראות שמתקיימת חקירה בנושאים הנידונים .. וכי מתן תשובה מטעם המבקשות (פייסבוק) .. עשוי לפגוע בחקירה".

* הסקירה לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בעניין, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.