סקירה משפטית
מימוש בטוחה וטענת השיהוי
מימוש בטוחה וטענת השיהוי: הדין הישראלי מתייחס לסוגים שונים של בטוחות (שעבודים). בכלל כך, שעבוד מיטלטלין (משכון), שיעבוד מקרקעין (משכנתה), ושעבוד צף (על כלל נכסי תאגיד, למשל).
הסקירה להלן עוסקת במימוש בטוחה ובטענת השיהוי אשר עולה לעיתים בהליכים מעין אלה. אין בסקירה להלן כדי להקיף את מלוא הסוגיות בנושא, ואין באמור משום ייעוץ משפטי מחייב, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.
מימוש בטוחה
לצורך המחשת הסוגיה נביא דוגמה פשוטה. אדם מלווה כסף לחברו וכנגד הלוואה זו מבקש בטוחה (שעבוד). כאמור, ניתן לשעבד מיטלטלין ו/או מקרקעין ו/או זכויות אחרות. נניח שבמקרה זה כנגד ההלוואה נרשמה משכנתה על חנות בבעלות החייב.
לימים, מבקש המלווה את כספו (בהתאם לתנאי ההלוואה ומועדה כפי שנסגרו בין הצדדים), והחייב לא עומד בהחזר ההלוואה. המלווה מבקש לממש את השעבוד, ולצורך כך פונה ללשכת ההוצאה לפועל. במהלך פתיחת תיק ההוצאה לפועל מציין הזוכה (המלווה) את גובה החוב, ובהמשך, נפתח תיק הוצאה לפועל כנגד החייב.
במסגרת תיק ההוצאה לפועל גם רשאי הזוכה לבקש לממש את המשכנתה, קרי, מכירת החנות לצורך תשלום החוב. נניח כי בענייננו, חל עיכוב מסוים בבקשת הזוכה למכירת החנות, וזאת לאור הליכי מו"מ שנוהלו, רצון המלווה שלא לפגוע בחייב וכיו"ב.
שאלה שנידונה בפסיקת בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל הינה מהו המועד בו על הזוכה לבקש לממש את החנות, ומנגד, מתי תתקבל טענת שיהוי מצד בעל החוב. כזכור, כל עוד לא שולם החוב, עשוי החוב לתפוח בתיק ההוצאה לפועל, ומכאן ניסיון החייב למזער את הריבית שנצברה.
מימוש בטוחה ושאלת השיהוי
בפסיקת בתי המשפט נקבע כי על הטוען שיהוי במימוש בטוחה לעמוד בשני תנאים עיקריים: האחד, האם השיהוי מבטא ויתור על הזכות מצד התובע; והשני, האם הורע מצבו של הנתבע עקב השיהוי.
לגבי התנאי הראשון, ואם נקח את הדוגמה המובאת לעיל, יש לבחון האם הזוכה ויתר על חובו. זאת ניתן לעשות, בין היתר, תוך בחינת תיק ההוצאה לפועל, הפעולות שבוצעו בתיק לגביית החוב (ככל ובוצעו), מו"מ בין הצדדים ותכתובות שהוחלפו וכיו"ב.
לא בנקל יתרשם בית המשפט כי הזוכה ויתר על זכותו. עם זאת, היעדר ביצוע פעולות בתיק ההוצאה לפועל, עשוי, בין היתר ובמקרים המתאימים, להביא להפחתת גובה הריבית.
הטוען שיהוי יבקש ללמד את ראש ההוצאה לפועל כי היעדר מימוש החנות הביא למעשה להגדלת גובה החוב. במילים אחרות, ככל והחנות הייתה ממומשת בזמן אמת, החוב לזוכה היה נמוך יותר.
ככל ומדובר על רישום משכנתה (בהתאם לדוגמה לעיל) – עסקינן בזכות קניינית במקרקעין, ובהתאם לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, זכות זו הינה זכות חוקתית. הזוכה זכאי לממש את השעבוד (משכנתה) הרשומה על המקרקעין, אך כאמור, ככל והזוכה לא פועל למימוש החנות בזמן אמת, עשוי ראש ההוצאה לפועל לבחון את טענת השיהוי, ולשקול, בין היתר, הפחתת גובה הריבית שנצברה.
עורך דין מימוש בטוחה
למשרד עורך דין יוסף בן דוד ניסיון רב בהליכי מימוש בטוחות, ייצוג בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל וניהול הליכי כינוס נכסים.
* הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.