סקירה משפטית
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 מבקש להשליט על "עוסק" נורמות התנהגות וחובות מוגברות ביחסיו עם הצרכן, וכן לקבוע כללי משחק הוגנים אשר ימנעו מן העוסק לנצל את מעמדו – הכלכלי והאינפורמטיבי – ביחסיו עם הצרכן.
החוק קובע שורה רחבה של חובות ואיסורים והכל על מנת למנוע את הטעיית הצרכן, להעמיד לרשותו את המידע המלא על טיב העסקה אותה הוא עומד לבצע וכן לתת לו את הכלים לממש את זכויותיו הצרכניות.
הסקירה המובאת להלן אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.
למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון בניהול הליכים משפטיים בתחום הגנת הצרכן, לרבות ייצוג וליווי משפטי בתביעות ייצוגיות חשובות בתחום הגנת הצרכן.
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981
חוק הגנת הצרכן חל על "עוסק", אשר מוגדר בסעיף 1 לחוק, כ"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן".
"צרכן" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי".
סעיף 2 לחוק קובע "איסור הטעיה": "(א) לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); …".
סעיף 3 לחוק קובע "איסור הפעלת השפעה בלתי הוגנת": "(א) לא יעשה עוסק, במעשה או במחדל (בסעיף זה – מעשה), בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר העלול לפגוע ביכולתו של צרכן לקבל החלטה אם להתקשר בעסקה עמו, באופן שיש בו שלילה של חופש ההתקשרות של הצרכן או פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות שלו (להלן – הפעלת השפעה בלתי הוגנת)..".
סעיף 4 לחוק קובע "חובת גילוי לצרכן": "עוסק חייב לגלות לצרכן – (1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס; (2) כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל; (3) כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת; אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן".
סעיף 6 לחוק קובע "אחריות להטעיה באריזה": (א) היתה הטעיה בעיצוב הנכס או באריזתו, על גבי האריזה או במצורף לה, יראו גם את היצרן, היבואן, האורז והמעצב כמפירים את הוראות סעיף 2. (ב) בתובענה בשל עוולה לפי סעיף זה תהא ליצרן, ליבואן, לאורז ולמעצב הגנה אם הוכיח שלא הוא אחראי להטעיה אלא פלוני שנקב בשמו ובמענו.
הטעיה בפרסומת
סעיף 7(א) לחוק קובע כי אם היתה הטעיה בפרסומת, יראו כמפירים את הוראות סעיף 2 – את מי שמטעמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו; בנוסף, נקבע כי אם היתה הפרסומת מטעה על פניה או שהם ידעו שהיא מטעה – יראו כמפירים את הוראות סעיף 2 אף את המפיץ או מי שהחליט בפועל על הפרסום.
סעיף 7(ב) לחוק קובע כי אם הובאו בפרסומת עובדות בדבר התכונות של נכס או של שירות או בדבר ממצאי בדיקה שנעשתה בהם, או בדבר התוצאות הצפויות מהשימוש בהם, יהא הממונה רשאי לדרוש ממי שמטעמו נעשתה הפרסומת או ממי שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו שיציג ראיות להוכחת אותן עובדות; לא הוצגו ראיות כאמור להנחת דעתו של הממונה, תהא בכך ראיה לכאורה שהפרסומת היתה מטעה.
סעיף 7(ג) לחוק קובע כי פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה; בנוסף, נקבע כי המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה.
כפי שניתן לראות, המחוקק הישראלי שם אל לבו את החשיבות, העוצמה וההשפעה הרבה שיש לפרסומות מטעם "עוסק" והוא מחיל לגביהן נורמות המחייבות מסירת מידע מלא ואמיתי.
מהות ההטעיה והרציונאלים בבסיס חוק הגנת הצרכן
בע"א 2837/98 ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת (2000), הבהירה כב' השופטת שטרסברג-כהן את מהותה של ההטעיה הקבועה בסעיף 2 לחוק. כך במקור: "הטעיה היא הצהרה כוזבת. ההטעיה נוצרת כאשר קיים פער בין הדברים הנאמרים (או המוסתרים) לבין המציאות; הטעיה יכולה ללבוש שתי צורות: האחת, הטעיה במעשה על דרך של מצג שווא הכולל פרטים שאינם תואמים את המציאות; והשנייה, הטעיה במחדל, קרי: אי גילוי פרטים מקום שיש חובה לגלותם".
אחת מתכליותיו החשובות של חוק הגנת הצרכן היא במניעת הטעיות צרכניות והיכולת "לאפשר לצרכנים לקבל החלטות מושכלות בנוגע להתקשרות בעסקה, וזאת על בסיס מידע שלם ומדויק ככל האפשר" [ת"צ 16584-10-11 פלג נ' פריגו ישראל פרמצבטיקה בע"מ (החלטה מיום 17.5.2015)].
אורנה דויטש עמדה בספרה "מעמד הצרכן במשפט" (2002), על הצורך לחסום הטעיה בפרסומת:
"הצרכנים חשופים כיום בהיקפים מסיביים לפרסומת אגרסיבית המעבירה מידע חלקי בלבד, תוך הדגשת ההיבטים הנוחים למפרסם, והשמטת ההיבטים הפחות נוחים. התקדמות המקצוענות בתחום הפרסום והתקשורת והתרחבותם של כלי התקשורת האלקטרוניים יצרו פערים גדלים והולכים בין תדמית לבין מציאות ו"מסך עשן" אינפורמטיבי כבד.
לעיתים קרובות מועבר מידע סתמי וכוללני בלבד, שאין בו תוכן עובדתי של ממש. וכאשר מידע רב מועבר, הוא כולל גם מידע לא רלוונטי העלול להסיט את תשומת הלב מן העיקר, ועל הצרכן לבור את המוץ מן התבן בלי שיש בידיו הכלים לעשות כן. לא בכדי מושם דגש מיוחד בחקיקה בעולם ובישראל בניסיון לחסום הטעיה בפרסומת".
עורך דין הגנת הצרכן
למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון בניהול הליכים משפטיים בתחום הגנת הצרכן, לרבות ייצוג וליווי משפטי בתביעות ייצוגיות חשובות בתחום הגנת הצרכן.
כך, בתביעה ייצוגית בתחום הגנת הצרכן, אשר טופלה על-ידי משרדנו כנגד חברת קוסמטיקה, נקבע פיצוי לקבוצת הנפגעים בסך 1,206,060 ₪. לקוחת המשרד, אשר, בין היתר, הוטעתה מפרסומי חברת מאליס קוסמטיקה בע"מ, הגישה באמצעות משרדנו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד החברה.
במסגרת התובענה הייצוגית נטען, בין היתר, כי החברה הטעתה בפרסומיה את לקוחותיה כי מפורסמות בינלאומיות שונות, כגון מישל אובמה וקייט מידלטון, עושות שימוש במוצרי הקוסמטיקה שלה וכי השימוש במסכות הבד הלבנות שלה מביא לעור חלק בתוך 10 דקות בלבד.
במסגרת התובענה הייצוגית נטען כי פרסומים אלה של החברה, עומדים בניגוד לחוק הגנת הצרכן ופוגעים באוטונומיה וחופש הרצון של צרכני החברה.
בהסכם פשרה שהושג בין הצדדים במסגרת ההליך, וקיבל תוקף של פסק דין ביום 3.11.2019 על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, נקבע כי התובענה הייצוגית תתקבל בכל הנוגע לטענות בדבר הטעיה על פיה מפורסמות בינלאומיות משתמשות במוצרי החברה וכן לעניין על פיו ניתן היה להבין לכאורה כי השימוש במסכות הבד הלבנות של החברה מביא לעור חלק תוך עשר דק'.
עוד נקבע כי החברה תפצה את קבוצת הנפגעים בסך 884,610 ₪; תתרום מוצרי קוסמטיקה לשתי עמותות העוסקות בהגנה על נשים בשווי כולל של 321,450 ₪; תערוך לעובדיה, מפעם לפעם, הדרכות בנושאי הגנת הצרכן; תחדד את נהלי הפרסום שלה; ותקיים בקרות שונות על אתר האינטרנט שלה.
* הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.