סקירה משפטית

זכות העיון בתיקי בית משפט

המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון").

התכלית בבסיס תקנות העיון היא להגשים את עיקרון פומביות הדיון אשר מהווה עיקרון יסוד בכל משטר דמוקרטי. "דיון פומבי מהווה סימן היכר לשיטה משפטית בחברה דמוקרטית, הפותחת את שעריה ומזמינה את כלל הציבור להיחשף לפעולותיה, ללמוד אותן, להעריך אותן ולהעבירן תחת שבט הביקורת" [בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (החלטה מיום 8.10.2009)] .

בבסיס עיקרון פומביות הדיון עומדים שלושה רציונאליים: ראשית, הכרה בזכות הציבור לדעת ולקבל מידע על פעולות שונות. שנית, שיפור ההחלטה אשר עתידה להינתן בסוף ההליך באמצעות חשיפת ההליך המשפטי לעיני הציבור. שלישית, חיזוק אמון הציבור ברשויות הציבור בכלל ובבתי המשפט בפרט.

על בסיס רציונליים אלה נקבע בעניין האגודה לזכויות האזרח הנ"ל: "מתחייבת המסקנה כי זכות העיון הינה נגזרת של העיקרון החוקתי בדבר פומביות הדיון, והיא אחת הערובות למימוש עקרון זה. לשם הגשמתם של הרציונלים העומדים בבסיס עקרון פומביות הדיון, עלינו להכיר בזכות העיון כנגזרת שלו. לפיכך, עלינו להכיר בכך שהכלל הרחב הינו שיש לאפשר לכל פרט לעיין בתיקי בית המשפט".

בהתאם לכך, כבר נקבע בפסיקת בתי המשפט כי: "נקודת המוצא לבחינתן של בקשות עיון הינה כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט. תפיסת יסוד זאת נובעת מההכרה במעמדו של עקרון פומביות הדיון, והיא מתחייבת ממנו" [עניין האגודה לזכויות האזרח הנ"ל; רע"א 943/15 קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (החלטה מיום 23.6.2015)].

בנוסף, נקבע כי מקום בו הנושאים המשפטיים נשוא בקשת העיון נוגעים לתחום עיסוקו של עורך הדין – יש להתיר את העיון בתיק [ראה, למשל: ע"א 1651/08 עו"ד שי עינת (רו"ח) נ' ממנה מע"מ גוש דן (החלטה מיום 27.7.2008)].

נטל השכנוע כי אין להתיר את העיון חל על בעל הדין המתנגד, וידרשו לכך טעמים כבדי משקל [בג"ץ 10003/08 עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר (2012)].

* הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.