חדשות המשרד - 14.12.2022
זיכוי לקוחות המשרד מעבירת ניהול עסק ללא רישיון
ביום 14.12.2022, התקבלה הכרעת דין בתיק פלילי בו טיפל משרדנו, באמצעות עו"ד יוסף בן-דוד, המזכה באופן מוחלט את לקוחות המשרד מהאישומים שיוחסו להם בכתב האישום שהוגש נגדם.
סיפור המעשה פשוט. עיריית ראש העין החליטה להגיש כתב אישום כנגד לקוחות המשרד בגין קיום אחסנה ללא רישיון עסק תוך שהיא מפנה לפריט 6.1 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג- 2013.
לטענת עיריית ראש העין, מהות העסק היא אחסנת מכונות שתיה, ולכן, בהתאם לצו רישוי עסקים, על העסק להתנהל עם רישיון עסק. בתשובה לכתב האישום הוכחש המיוחס לנאשמים והוסבר כי העסק הוא למעשה חנות, וכי האחסנה משרתת את החנות, ובהתאם לצו רישוי עסקים, אין צורך ברישוין עסק בנסיבות אלו.
עו"ד יוסף בן-דוד ניהל את הגנת הנאשמים. המשאבים שהושקעו הם אדירים. התיק נוהל במשך כשלוש שנים, תוך שהתקיימו שבעה דיונים משפטיים, נחקרו עדים רבים והובאו ראיות למכביר. לבסוף, בהכרעת הדין, זיכה בית המשפט באופן מלא את הנאשמים מהאישומים שיוחסו להם בכתב האישום.
זוהי החלטה חשובה שיש בה ללמד כי רשות מינהלית אינה מעל החוק, ועליה לפעול בהגינות ותום לב אל מול האזרח. כפי שיפורט להלן, העובדה שעיריית ראש העין בחרה שלא לבדוק קיומה של חנות במקום עמדה לזכות הנאשמים והיוותה, בין היתר, את הספק הדרוש לצורך הזיכוי המלא.
קישור להכרעת הדין: https://www.nevo.co.il/psika_html/shalom/SH-20-02-21147-11.htm
פריט 6.1 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג- 2013
המאשימה הגישה כתב אישום כנגד הנאשמים על ניהול עסק לאחסנת מכונות שתיה ללא רישיון עסק. בכתב האישום הפנתה המאשימה לפריט 6.1 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשע"ג- 2013, אשר קובע כי עסק של אחסנה טעון רישוי. נביא את פריט 6.1 כלשונו:
"מקום המיועד לאחסנה, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר בתוספת זו, ששטחו 50 מ"ר ומעלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, למעט מחסן הצמוד לחנות למכירה קמעונאית, שעיקר תכליתו לשרת אותה".
במילים אחרות, עסק של אחסנה מעל 50 מ"ר טעון רישוי אך עם זאת, מחסן הצמוד לחנות למכירה קמעונאית שמשמרת את החנות – אינו טעון רישוי (ללא רלוונטיות לגודל המחסן).
בדיון החקירות שהתקיים ביום 10.11.2021, ולאחר חקירה נוקבת של העדים מצד עו"ד בן-דוד, הוכח כי עובדי המאשימה לא בדקו את הדברים בזמן אמת ו/או אין להם ידיעה אישית לעובדות רבות.
בית המשפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט נ. שטרנליכט) ניתח בפסק דינו את עדותה של מנהלת מחלקת רישוי עסקים בעיירת ראש העין וקבע כי לא ניתן לייחס לעדות זו משקל כאשר העדה כלל לא בדקה מהותו של העסק בפועל, ואין היא יכולה לשלול קיומה של חנות במקום.
בפסק הדין אף נותחו עדויות נוספות של פקחי המאשימה, ונקבע כי לא ניתן לבסס על עדויות אלה הרשעה וכי, בין היתר, לעדים אין ידיעה אישית לזמנים הרלוונטיים וכי חלקם כלל לא שוחחו עם הנאשם.
בנוסף, התגלה במהלך הדיונים כי המאשימה הייתה אדישה בזמן אמת לשאלת קיום חנות במקום, והדברים הובאו במהלך דיון שהתקיים בתיק ביום 22.12.2020, במסגרתו ציינה ב"כ המאשימה:
"לטעמנו אין קשר בין החנות לבין כל השטח שמשמש לאחסנה. זה נחמד לשים חנות בפרונט ולטעון לזיקה אבל צריך להוכיח את הזיקה הזו. אנחנו לא מתייחסים בכלל לחנות כי מבחינתנו חנות כשלעצמה, חנות כחנות ממכר מכונות קפה קטנות זה לא עסק טעון רישוי. אנחנו מתייחסים בכתב האישום לשטח שמש לאחסנה של מכונות שתיה. גם אם יש חנות, אני לא יודעת אם יש חנות אבל זה לא רלוונטי לכתב האישום".
בית המשפט קבע בהכרעת הדין כי בדברים אלה יש להצביע על אי התייחסות המאשימה לטענות הנאשמים בדבר היותו של מקום האחסנה טפל לחנות קמעונאית, שהייתה במקום, כאשר טענה זו, שיש בה כדי להפריך את האשמה, אמורה הייתה להיבדק כדבעי על ידי המאשימה בטרם הוגש כתב האישום, וכאשר על המאשימה להוכיח העדרה של החנות כחלק ממרכיבי המעשה הפלילי, המיוחס לנאשמים במקרה זה.
לאחר כל אלה, בפסק דין מנומק, זיכה בית המשפט את הנאשמים מהאישומים שהוגשו נגדם.
סעיף 34כב לחוק העונשין, התשל"ז-1977
בהתאם לסעיף 34 כב' לחוק העונשין, התשל"ז–1977: "א. לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר. ב. התעורר ספק סביר שמא קיים סייג לאחריות הפלילית והספק לא הוסר יחול הסייג".
בהינתן כתב האישום הרי שעל המאשימה להוכיח מעל לכל ספק סביר את הטענות בכתב האישום כדלקמן: [1] כי מהות העסק היא אחסנה של מכונות שתיה. [2] כי אין מדובר על מחסן המשרת את החנות.
כאמור, המאשימה כשלה בהוכחת העבירות מעבר לכל ספק סביר, ולחילופין, עלה בידי הנאשמים לעורר ספק בקשר לטענות המאשימה בכתב האישום.
בפסיקת בתי המשפט נקבע כי על המאשימה מוטל הנטל להוכיח את כל מרכיבי המעשה הפלילי. לעניין זה ראה האמור בפסק דינו של כב' השופט הנדל בע"פ 7535/17 הרב אליהו בקשי דורון נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 25.5.2021), וכדלקמן:
"במשפט הפלילי, ברירת המחדל הינה כי נטל השכנוע מוטל על התביעה. התביעה נושאת בעול הוכחת האשמה, מראש הראשים ועד סוף הסופים, ועל כן, עליה נטל ההוכחה כי מתקיימים כל יסודות העבירה בה מואשם הנאשם".
* לעו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב בתחום המשפט המינהלי והמקרקעין, לרבות בענייני רישוי עסקים והליכים משפטיים המתנהלים מכוח צו רישוי עסקים.
** הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.