חדשות המשרד - 26.5.2019

הצלחה בתביעה ייצוגית כנגד חברת סופר שוק חנקין בע"מ

לקוח המשרד אשר ביקש להשיב מיכלי משקה ריקים לפיקדון בשני סניפים של רשת "סופר שוק חנקין" בעיר חולון נתקל בסירוב. תביעה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט בעניין נשאה פרי. רשת סופר שוק חנקין התחייבה לתקן את דרכה ולפעול לשמירת הוראות חוק הפיקדון על מיכלי משקה, התשנ"ט-1999, תוך חידוד נהליה והדרכת עובדיה.

כן התחייבה הרשת להציב בסניפיה הרלוונטיים שלט בגודל סביר אשר יפנה את תשומת לב הלקוחות לזכותם להשיב בקבוקי משקה ריקים בהתאם להוראות החוק.

בנוסף, הרשת תפצה את קבוצת הנפגעים בסך 50,000 ₪ (בדמות מתן הנחות בסניפי הרשת הרלוונטיים על קניית משקאות קלים ותרומה לעמותה המסייעת לנזקקים בעיר חולון) ואת לקוח המשרד בסך 5,000 ₪ והחזר הוצאות בסך 3,036 ₪.

חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999

בשנת 1999 חוקק בישראל חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999 ("חוק הפיקדון") אשר התקבל בכנסת ביום 19.4.1999.

בהתאם להצעת החוק, החוק נועד לשפר את רמת הניקיון ברשות הרבים, להקטין את כמות האשפה המופקת ונטמנת באמצעות הנהגת שיטה שתעודד ותמריץ ייצור ושימוש במכלי משקה הניתנים למיחזור.

במסגרת החוק נקבע כי על מיכלי משקה העשויים מכל חומר שהוא (למעט קרטון ושקיות), ואשר קיבולתם היא בין 0.1 ליטר ל-1.5 ליטר (לא כולל) ישולם במועד הרכישה פיקדון בסך של 30 אג' (להלן – "הפיקדון") ופיקדון זה יושב למי שישיב את המיכל למחזור באחת מעמדות המחזור הפרוסות במקומות שונים ברחבי הארץ, לרבות ברשתות השיווק עצמם.

סעיף 1 לחוק הפיקדון מגדיר "צרכן" כ-"אדם הקונה או האוסף מיכלי משקה". בכך קבע המחוקק כי אין לבחון האם המבקש להשיב את מיכלי המשקה רכש אותם בבית העסק או אם בכלל רכש אותם, להבדיל מאיסופם ברחובות העיר.

סעיף 5 לחוק קובע את חובת תשלום הפיקדון מלכתחילה בעת רכישת מיכל משקה. סעיף 6 לחוק קובע את חובת בית העסק לקבל בקבוקים ולשלם את הפיקדון למחזירהם.

לשלמות התמונה יצוין, כי החובה הוחלה על כל בית עסק המוכר מיכלי משקה וכן הוחרגו מחובה זו בתי עסק ששטח רצפתו קטן מ-28 מ"ר, ובמקרה זה החובה חלה רק על בקבוקים שנרכשו באותו בית עסק.

עוד יצוין, כי החוק קובע כמות מקסימלית למיכלי משקה לאדם, ובהתאם לה חובת החזרת הפיקדון על-ידי בית העסק חלה על עד 50 מכלי משקה לכל צרכן וצרכן.

חוק הפיקדון על מכלי משקה – פסיקת בתי המשפט

כפי שנקבע בפסיקה, חובת החזרת הפיקדון ברורה ומפורשת ואין לתת בה סייגים שלא נקבעו בה מפורשות.

בת"פ (שלום ראשל"צ) 36153-12-14 טיב רשתות בע"מ נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 8.2.2016) נקבע: "החוק קובע חובה על הצרכן לשלם דמי פיקדון בעת רכישת מכל משקה מלא, ומנגד קובע חובה על בית העסק לקבל מידי הצרכן מכל משקה ריק ומסומן ולהשיב לצרכן דמי פיקדון בעדו. החוק אינו מגביל צרכן להשיב את מכל המשקה הריק בבית העסק בו רכש אותו כשהוא מלא, ולמעשה ועל מנת לעודדו להשיב את מכל המשקה הריק לצורך מיחזור, רשאי הצרכן להחזיר את מכל המשקה הריק בכל בית עסק העונה על הגדרת החוק".

האמור לעיל נקבע במסגרת הליך פלילי בגין הפרת חוק הפיקדון. ואולם גם בהליכים אזרחיים רבים, קבעו הערכאות השונות כי אין להגביל את האפשרות להשיב מיכלי משקה לבית עסק.

בת"צ (מחוזי י-ם) 6716-08-16 אטיאס נ' שופרסל בע"מ (החלטה מיום 12.3.2018) אישר בית המשפט הסדר פשרה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית אשר הוגשה כנגד שופרסל על-כך שהאחרונה סירבה לקבל מיכלי משקה בימים שלפני חג הפסח. המבקש טען שם שחוק הפיקדון איננו מגביל את זכותו של צרכן להשיב מיכל מסומן ריק לבית עסק, ואת חובתו של בית העסק לקבל את המכל ולהשיב את דמי הפיקדון לצרכן בכל הגבלה נוספת שלא נקבעה מפורשות בחוק.

במסגרת הסכם הפשרה שאושר בידי בית המשפט התחייבה שופרסל לתקן את דרכיה ולאפשר השבת מיכלי משקה בכל שעות פעילות הסניפים לרבות בתקופה שלפני חג הפסח. בנוסף, התחייבה שופרסל לפצות את חברי הקבוצה באמצעות מתן הנחה של 40 אג' ברכישת מכל משקה החייב בפיקדון.

כמו כן, ראוי לציין את עמדת המועצה הישראלית לצרכנות אשר קובעת כי כל הגבלה על השבת מיכלי משקה מעבר לשעות הפעילות הרגילות של הסניף ואלו הקבועות בחוק מהווה עוולה.

עורך דין תביעה ייצוגית

מקרים מעין אלו מתאימים להגשת תביעה ייצוגית. חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, נועד לאפשר תביעות מוצדקות במקרים בהם הנזק של כל צרכן וצרכן הוא נמוך, אך הנזק המצרפי (הכולל) הוא גבוה.

המקרה שפורט לעיל מהווה דוגמה קלאסית להגשת תביעה ייצוגית. התמורה המתקבלת בעד השבת מיכלי משקה ריקים איננה גבוהה. משכך, אדם אשר סורב להחזרת מיכלי משקה ריקים לא בנקל יפנה אל בית המשפט, לאור ההוצאות הגבוהות הצפויות לו במסגרת הליך משפטי.

עם זאת, הגשת תביעה ייצוגית כוללת לא רק את נזקו של האדם הבודד אלא גם את נזקיהם של ככל האנשים אשר לא התאפשר להם להשיב מיכלי משקה ריקים, לאור פעולה בלתי חוקית ומנוגדת לדין של רשת מזון (סופר מרקט). בנוסף, השכר של עורך הדין אינו משולם מראש על-ידי הלקוח אלא מתקבל מתוך התמורה המושגת לקבוצה (במקרה של הצלחת התביעה).

על כן, הגשת תביעה ייצוגית, במקרים המתאימים, עתידה להיות הדרך היעילה ביותר לצורך השגת פיצוי כולל לקבוצת הנפגעים ועשיית צדק.

* הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.

** למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון בניהול הליכים משפטיים בתחום הגנת הצרכן, לרבות ייצוג משפטי בתביעות ייצוגיות בתחום הגנת הצרכן.