חדשות המשרד - 14.7.2020
הצלחה בעתירה מינהלית כנגד רשות האוכלוסין וההגירה
א', לקוח המשרד, אשר עלה לישראל בגיל 6 יחד עם אימו (זכאית מכוח חוק השבות – נכדה ליהודי) קיבל עם עלייתו מעמד של תושב ארעי. פניות א' אל רשות האוכלוסין וההגירה לקבל מעמד של קבע בישראל לא צלחו.
משרדנו, אשר קיבל את ייצוגו של א', פנה מספר פעמים אל רשות האוכלוסין וההגירה להסדרת מעמד של קבע ל-א', ולאחר שפניות אלו לא צלחו – הגיש א' באמצעות משרדנו עתירה מינהלית כנגד רשות האוכלוסין וההגירה.
במסגרת כתב העתירה נטען, בין היתר, כי אי טיפול בבקשת א' (לקוח המשרד) לקבלת מעמד בישראל פוגעת בו בצורה אנושה, ובניגוד לעקרונות הסבירות והמידתיות החלים על הרשות המינהלית. כך, נמנע גיוסו של א' לצה"ל (בעוד חבריו לכיתה קיבלו צו ראשון וכבר נקבע להם תאריך גיוס לצה"ל); וכן נמנעת אפשרותו לצאת את הארץ (לאור החשש כי לא יוכל לחזור לישראל לאחר צאתו) וכיו"ב.
לאור הגשת העתירה, ובזכותה, הסכימה רשות האוכלוסין וההגירה לקבוע ראיון לעותר, יחד עם אימו, במשרדיה, ולאחר מכן, ביום 14.7.2020 אף העניקה ל-א', לקוח המשרד, רישיון לישיבת קבע במדינת ישראל.
אזרחות ישראלית ותושבות קבע
מעמד במדינת ישראל קובע את הזכויות והחובות הניתנות לאדם בתחומי המדינה. כך, אזרחות ישראלית היא המעמד הגבוה ביותר היכול להינתן לאדם. מעמד זה מאפשר את מירב הזכויות והחובות ומבטא את הקשר החזק ביותר למדינת ישראל (לרבות האפשרות לבחור לכנסת).
תושבות קבע מגיעה מיד לאחר אזרחות, והיא ניתנת לאדם שמרכז חייו נמצא בישראל ומזכה אותו לישיבה בישראל למשך כל חייו כל עוד לא פקעה האשרה.
חלק מתושבי מדינת ישראל אינם מחזיקים באזרחות ישראלית אלא במעמד של תושבי קבע. כך, למשל, תושבי מזרח ירושלים מחזיקים אך ורק במעמד של תושבות קבע והם אינם נחשבים לאזרחי מדינת ישראל.
תושבי קבע במדינת ישראל לא יכולים לבחור בבחירות הכלליות לכנסת, וככל ויבחרו שלא לשהות בישראל במשך מספר שנים, הם עלולים לאבד את מעמדם לתושבות קבע בישראל.
עורך דין הסדרת מעמד בישראל
למשרד עורך דין יוסף בן-דוד ניסיון רב בתחום הסדרת מעמד במדינת ישראל תוך ליווי וייצוג לקוחות המשרד אל מול רשות האוכלוסין וההגירה.
עו"ד בן-דוד מכהן כסגן יו"ר ועדת "הגירה ומעמד בישראל ", עוסק רבות במשפט מינהלי וחוקתי, שימש בעברו כבא כוח היועץ המשפטי לממשלה וייצג את מדינת ישראל בהליכים מינהליים מגוונים.
* הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.