חדשות המשרד

הצלחה בהליך משפטי – נדחתה טענת פרעתי ואושר מימוש שעבוד מקרקעין

לטובת לקוח המשרד, הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, רשומה משכנתא על נכס מסחרי של החייב. המשכנתא הוגבלה לסך של 180,000 ₪, ונרשמה בשנת 2007 בקשר עם חוב החייב לזוכה. החוב לא נפרע, ולאור כך הוגשה על-ידי משרדנו בקשה למימוש הנכס ומכירתו בהליכי כינוס נכסים לצורך תשלום החוב לזוכה.

מנגד, בנות החייב התנגדו למכירת החנות ותשלום לזוכה, והוגשה על-ידן בקשה בטענת פרעתי. לטענתן, בין היתר, החייב היה בהליכי חדלות פירעון בשנת 2014 ובסופם קיבל הפטר, וכי לטענתן המשכנתא נרשמה שלא כדין ועל כן אין לקבל את בקשת הזוכה למימוש הנכס.

ביום 17.4.2022 דחתה כבוד רשמת ההוצאה לפועל בראשון לציון את בקשת בנות החייב בטענת פרעתי בקשר עם חוב אביהן המנוח, תוך חיובן בהוצאות בסך 7,000 ₪ בצירוף מע"מ (תיק 18-07852-979).

נקבע כי בקשת בנות החייב אינה בסמכות לשכת ההוצאה לפועל, וככל ועומדות להן טענות כנגד המשכנתא היה עליהן לפנות אל בית המשפט המוסמך, מה שלא נעשה. עוד נקבע, כי בקשת בנות החייב הוגשה בשיהוי ניכר של שנים רבות, ללא כל הצדקה, וכי הזוכה רשאי לממש את הבטוחה שבידו בהתאם להוראות הדין.

פקודת פשיטת הרגל וזכות הזוכה לממש את ערובתו

ההליך שהתנהל כנגד החייב נעשה בהתאם לפקודת פשיטת הרגל ולא בהתאם לחוק חדלות הפרעון החדש. משכך, ובהתאם לפקודת פשיטת הרגל, לא הוטלה על נושה מובטח החובה להגיש תביעת חוב או להגיש הודעה לתיק הפש"ר, אלא אם ביקש לוותר על המשכון או להודיע דבר שוויו. ככל ולא עשה כן – אין הדובר שולל ממנו את נשייתו המובטחת.

סעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע: "חוב וחבות קיימים או עתידים, ודאים או מותנים, החלים על החייב ביום מתן צו הכינוס, או שיחולו עליו לפני הפטרו עקב התחייבות מלפני מתן הצו, יהיו חובות בני תביעה בפשיטת רגל..". סעיף 71(ב) לפקודה קובע את המועד להגשת תביעת החוב.

הוראות הפקודה והתקנות מלמדות כי מעמדו של הנושה המובטח בפשיטת רגל שונה ממעמדו של הנושה הרגיל. הנושה המובטח זכאי לממש את ערובתו, ללא צורך בפניה לבית המשפט וזאת לעומת נושה רגיל, אשר זקוק לאישור בית משפט על מנת לפתוח בהליכים. בנוסף, אין בעיכוב הליכים בעת פשיטת רגל, כדי לעכב נושה מובטח מלממש את ערובתו.

יתרונות אלה של הנושה המובטח הביאו לדעה כי כאשר שווי הערובה שבידי הנושה המובטח גבוה משווי החוב, הרי "שמבחינתו הוא רשאי להתייחס אל פשיטת הרגל כאילו לא הייתה קיימת" [א' פרוקצ'יה, דיני פשיטת רגל והחקיקה האזרחית בישראל (תשמ"ו)].

עוד התגלה במהלך ניהול ההליך המשפטי כי החייב בעצמו, בהליכי פשיטת הרגל שלו הודה כי החנות שייכת לזוכה דה פקטו, ואף בית משפט של פשיטת רגל לא כלל את החנות במסגרת נכסי החייב והיא הוצאה ממסת הנכסים שלו. לאור אמירות אלו גם התרשמה כבוד רשמת ההוצאה לפועל כי קיימת הודאת בעל דין המצדיקה את דחיית טענות בנות בחייב.

עורך דין מקרקעין וכינוס נכסים

למשרד עו"ד יוסף בן דוד ניסיון רב בתחום המשפט האזרחי והמקרקעין, לרבות מימוש נכסים בהליכי כינוס, מימוש בטוחות, וניהול הליכים משפטיים.
** אין בסקירה לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.