סקירה משפטית

הוספת ראיות בהליך משפטי

הוספת ראיות בהליך המשפטי: קיימים מקרים בהם בעל דין, המנהל הליך משפטי לפני בית המשפט, נדרש להוסיף ראיות, לאחר חלוף המועד להגשת ראיות. במקרים מעין אלה, על בעל הדין לבקש את רשות בית המשפט לכך במסגרת בקשה להוספת ראיות.

הסקירה להלן אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ובהתאם למצוין בתקנון האתר. בטרם ביצוע כל פעולה מומלץ להיוועץ עם עורך דין בעל ניסיון בניהול הליכים משפטיים. למשרד עו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב בליטיגציה אזרחית ומסחרית וייצוג לפני בתי המשפט השונים.

דרך הילוכו של ההליך המשפטי ושלב הגשת הראיות

ניהול ההליך משפטי לפני בתי המשפט השונים מוסדר בחוק ובתקנות, ובין היתר, בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הכללים נועדו, בין היתר, לקבוע את המסגרת לניהול הליך משפטי תקין וסדיר לפני בתי המשפט השונים, ובכלל כך, להסדיר את דרך הצגת הראיות של מי מהצדדים לפני בתי המשפט.

הגשת והצגת ראיות לפני בית המשפט מהווה נדבך חשוב, שכן על בסיס הראיות וניתוחן, נותן בית המשפט פסק דין מנומק במקרה המובא לפניו.

מתי על התובע והנתבע להגיש את ראיותיהם? קיים שלב נפרד בהליך המשפטי להגשת הראיות. שלב זה מתקיים בדרך כלל טרם דיון החקירות. מנגד, בהליכים בסדר דין מהיר, חובה על הצדדים לצרף את ראיותיהם כבר לכתבי הטענות מטעמם.

הסקירה דנן לא תעסוק בקבילות ראיות ו/או חובת גילוי הראיות במסגרת ההליכים המקדמיים שבין הצדדים, וכאמור, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מתאים בטרם כל פעולה.

הוספת ראיות בהליך המשפטי – בקשה לצירוף ראיות

הלכה היא כי על בעל דין להגיש את מכלול ראיותיו במקשה אחת ולא לשיעורין. ואולם, מקום בו בעל דין מצביע על טעמים סבירים והוגנים, המצדיקים סטייה מכלל זה, ייעתר בית המשפט לבקשה להגשת ראיות נוספות.

מקרים בהם מבקש בעל דין להגיש ראיות נוספות מטעמו יכולים להתרחש, למשל, כאשר מדובר על ראיה חדשה שהתגלתה לבעל הדין בשלב מאוחר יותר ו/או ראיה אשר בשוגג לא הוגשה וכיו"ב.

על בית המשפט לבחון במסגרת בקשה לצירוף ראייה את הסוגיות הבאות:

1. מהי תרומתה של הראיה הנוספת לחקר האמת ועשיית משפט צדק. לצורך בחינת תנאי זה, בית המשפט בודק, בין היתר, את חשיבות הראיה לצורך הכרעה במחלוקת שבין הצדדים.
2. עוצמת הנזק שייגרם לצד המבקש את הוספת הראיה ככל ובקשתו תידחה.
3. מהו אופי הראיה הנוספת? ככל שהראייה פשוטה יותר, כך יטה בית המשפט לקבלה;
4. הנסיבות בגינן לא הוגשה הראיה במועד ומידת אחריותו של בעל הדין לאיחור בהגשת הראיה. על המבקש להראות כי אי-הבאת הראיות נבעה מנסיבות שאינן תלויות בו.
5. השלב בו מצוי המשפט: ככל שההליך מצוי בשלבים מוקדמים יותר, כך ייטה בית המשפט לקבל את הבקשה ולהתיר את צירופה. לחילופין, בשלבים מתקדמים של ההליך, דוגמת לאחר הליך ההוכחות (חקירות עדים), הדבר לא ייעשה כדבר שבשגרה.

הוספת ראיות בהליך המשפטי – אין לצרף את הראיות החדשות לבקשה

לבקשה להוספת ראיה המוגשת לתיק בית המשפט, אין לצרף את הראיה עצמה. אין לחשוף לפני בית המשפט את הראיה בטרם קבלת החלטה בבקשה.

הרצון הוא למנוע, בין היתר, השפעה על שיקול דעת בית המשפט בטרם קבלת החלטה בבקשה. בנוסף,  קיים רצון למנוע מקרים בהם הבקשה נדחית אך העובדה שהראיה נחשפה לבית המשפט עשויה להשפיע על תוצאת ההליך.

הרצון להביא לחקר האמת מוביל את בתי המשפט לקבל ולאשר, במקרים המתאימים, בקשות להוספת ראיות. כך, כאשר מדובר על ראיות שיש בהן כדי לסייע בבירור האמת והצדק ומקום בו בעל הדין עומד בתנאים הנ"ל.

החלטות אלה (על קבלת ראיות באיחור) מצויות בסמכות הערכאה הדיונית (הדנה בסכסוך המשפטי שבין הצדדים). גם בהליכי ערעור, קיימת אפשרות להגשת ראיות נוספות, אך המשוכה קשה הרבה יותר (והסקירה דנן אינה עוסקת בבקשות להוספת ראיות בהליכי ערעור).

הוספת ראיות בהליך המשפטי – משרד עו"ד יוסף בן-דוד

לעו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב בייצוג תובעים ונתבעים לפני בתי המשפט השונים. עו"ד בן-דוד צבר ניסיון רב במשרדים מובילים, ומעל עשור מייצג ומלווה לקוחות פרטיים ועסקיים לפני בתי המשפט השונים, תוך הצלחות רבות בתחום.

קיימת חשיבות רבה לקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מטעם עורך דין מנוסה המכיר את שלבי ההליך המשפטי ואת דרך ניהולו, על מנת למקסם את התוצאה המשפטית.