עדכון משפטי - 23.4.2020
בית המשפט העליון קיבל בחלקן עתירות שהוגשו כנגד "חוק הפיקדון"
בית המשפט העליון קיבל בחלקן עתירות שהוגשו נגד "חוק הפיקדון" [בג"ץ 2293/17 גרסגהר ואח' נ' הכנסת ואח' (החלטה מיום 23.4.2020)]
במסגרת ההחלטה נקבע כי הוראת החוק המחייבת עובדים מסתננים להפקיד חמישית משכרם כפיקדון אשר יוחזר להם רק במועד עזיבתם את הארץ אינה חוקתית והורה על בטלותה.
חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991
חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, החל מיום 1.5.2017, קובע חובה על מי שמעסיק עובד זר שהוא מסתנן להפקיד עבורו פיקדון חודשי בסכום השווה ל-36% משכר עבודתו של המסתנן, אשר יוחזר לו רק כאשר יעזוב את הארץ.
מתוך סכום זה 16% משולמים על ידי המעסיק ואילו 20% מנוכים משכרו של העובד. העותרים (עובדים זרים מסתננים וארגונים שונים), עתרו לביטול הסדר הפיקדון.
החלטת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון פסק ברוב דעות כי ההוראה לנכות חמישית משכרם של עובדים זרים מסתננים אינה חוקתית.
בית המשפט העליון נימק את החלטתו בכך ש"רכיב העובד" (החלק אותו מפרישים העובדים הזרים), להבדיל מיתר רכיבי הסדר הפיקדון, פוגע פגיעה ברורה, מוחשית ומשמעותית בזכות לקניין של עובדים אלו שמשכורתם היא לרוב קניינם היחיד והיא לרוב מתחת לשכר המינימום.
בהקשר זה צוין כי על פי הנתונים שהציגה המדינה התועלת מניכוי "רכיב העובד", קרי יצירת תמריץ לעידוד יציאה מרצון מישראל, היא מוגבלת בהיקפה, נוכח הירידה במספר המסתננים שעזבו את ישראל מאז נכנסה הוראת החוק לתוקף וכן נוכח העובדה שהרוב המכריע של המסתננים שהופקד עבורם פיקדון ועזבו את הארץ עזבו למדינות מערביות כך שהקשר בין עזיבתם ובין הסדר הפיקדון מוטל בספק.
בית המשפט העליון קבע כי הפיקדון יתבסס על רכיב המעסיק בלבד (16%) והורה על בטלות רכיב העובד. בנוסף, הורה בית המשפט למדינה להשיב לעובדים הזרים המסתננים את הפקדותיהם בגין רכיב זה בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין.
עם זאת, אישר בית המשפט את הפעלת מנגנון "הניכוי המינהלי", לפיו ניתן לנכות סכומים מסוימים מהפרשות המעסיק לפיקדון, ככל שיחול עיכוב ביציאת העובד המסתנן את הארץ ביחס למועד העזיבה שנקבע לו.
כאמור בפסק בדין, הסדר זה יאפשר להגשים את התכלית העיקרית שבהסדר הפיקדון – יצירת תמריץ כלכלי חיובי ליציאת מסתננים מישראל במועד שנקבע להם, וזאת מבלי לפגוע באופן כה חמור בקניינם.
השופט נ. סולברג סבר בדעת מיעוט כי אף שיש פגיעה בזכות לקניין של המסתננים אין להפריז בחומרתה, וכי קיימת תועלת חברתית בהסדר הפיקדון. על כן, לשיטתו, אין כל הצדקה לסעד החריג שהתבקש בעתירה – ביטול חקיקה ראשית של הכנסת.
* הסקירה לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בעניין, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.