עדכון משפטי - 12.1.2022
בג"ץ ביטל את הוראת המעבר בעניין סבסוד מעונות יום למשפחות אברכים
בג"ץ דן בעתירות שנסובו על ביטול סבסוד של שכר הלימוד עבור פעוטות במעונות יום ופסק פה אחד (החלטה מיום 12.1.2022) כי הוראת המעבר שנקבעה במבחני התמיכה החדשים לסבסוד שכר הלימוד במעונות היום לא עולה בקנה אחד עם כללי המשפט המינהלי, ולפיכך יש להורות על ביטולה (בג"ץ 5782/21 זילבר נ' שר האוצר ואח').
לעניין הסעד, נפסק בדעת רוב השופטים כי מבחני התמיכה הישנים לסבסוד שכר הלימוד במעונות היום ימשיכו לחול, לצד מבחני התמיכה החדשים, עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, התשפ"ב.
רקע כללי – מבחני תמיכה
עד לשנת הלימודים התשפ"א מבחני התמיכה אִפשרו למשפחות בהן האם עובדת או לומדת והאב לומד תורה "במשרה מלאה" (משפחות האברכים) לקבל סבסוד למעונות היום עד גיל 3. מבחני התמיכה החדשים לשנת תשפ"ב קבעו כי תנאי לקבלת סבסוד הינו ששני בני הזוג עובדים או לומדים לימודים מוכווני תעסוקה.
במבחני התמיכה החדשים, נקבעה הוראת מעבר לפיה מועד התחולה שלהם הוא 1.1.2022. בהתאם, מועד התפוגה של מבחני התמיכה הישנים הוא 31.12.2021. הדיון נסב אודות מועד תחולתם הבלעדית של מבחני התמיכה החדשים, מועד שבו לא יהא עוד תוקף למבחני התמיכה הישנים
עיקרי החלטת בג"ץ
הרכב השופטים כלל את כב' השופטים ע. פוגלמן, ע. גרוסקופף וא. שטיין. השופט שטיין ציין כי הלכה היא כי אין לאדם זכות קנויה לקבל סובסידיה מהמדינה, וכי סובסידיה שניתנה בעבר אינה יוצרת ציפייה מוגנת בדין לכך שזו תמשיך להינתן.
לצד זאת, העובדה שהממשלה רשאית לסגור את ברז הסבסוד משיקולי מדיניות שתואמת את השקפתה ואת רצון בוחריה, אין משמעה כי היא רשאית לעשות כן ללא הוראת מעבר הולמת.
החובה לקבוע הוראת מעבר לביטול מלא או מותנה של סובסידיה, מושרשת בהלכה פסוקה והרציונל מאחוריה נוגע להסתמכות והגינות. הפסיקה הכירה בחובה השלטונית לקבוע הוראת מעבר במקרים בהם זו נחוצה למען הגנה על אינטרס לגיטימי של אזרח.
במקרים אלה בלבד, יהא האזרח זכאי להוראת מעבר מידתית וסבירה. הפסיקה הכירה בקיומה העקרוני של חובת השלטון לקבוע הוראות מעבר, ואף העניקה, במקרים מסוימים, מעמד חוקתי לזכות להוראת מעבר. הזכות תקום לאזרח רק בנסיבות קשות כאשר הסבסוד שנלקח ממנו מהווה חלק מ"ליבת החיים" שלו ושל משפחתו
השופט שטיין ציין כי המענה לשאלה האם יש לקבוע הוראת מעבר, או אם הוראת המעבר שנקבעה היא בגדר מספקת ומידתית, תלוי בנסיבות כל מקרה ועמד על העקרונות בעניין כפי שסוכמו בפסיקה.
מתוך עקרונות אלה גזר השופט שטיין ארבעה כללים (יתר חברי המותב הסתייגו מקביעת כללים):
[1] שמירה מרבית על כוחם של מוסדות השלטון שנותנים דין וחשבון לבוחר לשנות את מדיניות הסבסוד, ובמסגרת זו להחליט על מועד השינוי;
[2] חובה לקבוע הוראת מעבר שדוחה את המועד לביטול הסבסוד או לשינוי התנאים לקבלתו תקום אך במקרים בהם ביטול הסבסוד או שינוי בתנאיו, ללא מתן ארכה הולמת להיערכות עלול לשבש באופן ממשי את חייו או את עסקיו של האזרח;
[3] בחינת הפרקטיקה הקיימת ביחס להוראות מעבר;
[4] עיקרון השוויון ואיסור הפליה.
השופט שטיין פסק כי ביטול הסבסוד של מעונות היום למשפחות האברכים עלול לשבש את חיי המשפחות במידה ניכרת, בהתחשב בכך שהדבר נעשה בעיצומה של שנת לימודים.
ודוק, הודגש כי השרים רשאים לעצב את מדיניות הסבסוד ותמריצי תעסוקה כחוכמתם וליישמה, ואין כל רבב ברצונם לממש את מדיניותם מיידית, אך עליהם לעשות כן לפי כללי המשפט המינהלי, שכוללים דרישה להוראת מעבר מתאימה להפסקת תחולתם של מבחני התמיכה הישנים; הודעה על ביטול הסבסוד או על שינוי בתנאיו חייבת להימסר באופן רשמי ובדרך שתאפשר להורים למצוא עבור ילדיהם, מבעוד מועד, מסגרת חינוך שתתאים להם מבחינת התכנים והעלויות.
לאור כל האמור, משפחות האברכים זכאיות להוראת מעבר סבירה ומידתית. הוראת המעבר, שקבעה כי מבחני התמיכה הישנים ימשיכו לחול לתקופה של למעלה מחמישה חודשים, לא מותירה פרק זמן סביר למציאת תעסוקה או הכשרה מקצועית, ולפיכך השופט שטיין פסק, על יסוד הכללים שקבע, כי הוראת המעבר צריכה לקבוע שמבחני התמיכה הישנים ימשיכו לחול, במקביל למבחני התמיכה החדשים, עד לסוף שנת הלימודים התשפ"ב.
השופט גרוסקופף הצטרף לעמדתו של השופט שטיין. השופט פוגלמן הסכים כי הוראת המעבר שנקבעה בדבר מועד התחילה של מבחני התמיכה החדשים אינה יכולה לעמוד במתכונתה הנוכחית, אך סבר כי לאחר ביטול ההוראה, על הרשות לקבוע הוראה אחרת שמצויה במתחם הסבירות, שכן בג"ץ לא יחליף את שיקול הדעת של הרשות בשיקול דעתו שלו. לפיכך, השופט פוגלמן קבע כי מבחני התמיכה הישנים יוסיפו לעמוד בעינם עד להחלטה אחרת, שתתקבל תוך 30 יום.