עדכון משפטי - 7.3.2024
בג"ץ ביטל את הדחת יו"ר דירקטוריון חברת דואר ישראל
ביום 7.3.2024 קיבל בג"ץ את עתירת חברת דואר ישראל ויו"ר דירקטוריון דואר ישראל (מישאל וקנין) וקבע כי החלטת שר התקשורת להעביר מתפקידו את יו"ר הדירקטוריון של חברת דואר ישראל – בטלה.
בג"ץ קבע שלצורך הפעלת הסמכות להעברת דירקטור מתפקידו בטענה שהדירקטור אינו ממלא את תפקידו בצורה ראויה, יש להניח תשתית מוצקה ומבוססת בדבר סטייה מההתנהלות המצופה מדירקטור. בנוסף לבדיקות ובחינות אלה, נדרשת גם היוועצות כנה ואמיתית עם רשות החברות הממשלתיות ויש גם לעמוד בחובת השימוע.
לאחר בחינת תנאים אלה, נקבע ששר התקשורת (כמו גם יתר המשיבים בעתירה) לא עמדו בחובות אלו, ומשכך, הורה בג"ץ על קבלת העתירה וביטול ההחלטה.
האמור בסקירה זו אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד. לעו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב בהליכים מינהליים, לרבות ייצוג בעתירות ומתן ייעוץ משפטי מקיף בתחום.
על השיקולים שעמדו בבסיס החלטת ההדחה וטענות העתירה
בנימוקים שצורפו להחלטה על פיטורי יו"ר דירקטוריון הדואר צוין שהאחרון "לא פעל להתוויית מדיניות ברורה בנושאים קריטיים לפעילות החברה באופן שהיה בו כדי לסייע לחברה להחזיר את אמון הציבור בה, להגדיל את הכנסותיה ולקדם את הבראתה ואת הליך ההפרטה שהחלה".
בכלל זה, צוין שהעותר לא פעל להתוויית מדיניות ברורה בנושא שיפור השירות לציבור; בנושא הפיתוח העסקי של החברה ובפרט בשוק הסחר המקוון הבינלאומי והפנים ארצי; ובנושא בחינת השפעת סגירת יחידות הדואר.
מנגד, העותרים טענו שההחלטה על העברת העותר מתפקידו נעשתה ללא כל סיבה עניינית, בניגוד מוחלט לעקרונות יסוד במשפט המנהלי והיא רצופה פגמים מהותיים היורדים לשורש העניין.
התנאים להדחה ועיקרי החלטת בג"ץ
בג"ץ (מפי השופט דוד מינץ, ובהסכמת השופטים יצחק עמית וחאלד כבוב) קיבל את העתירה. בהחלטה הפנה בג"ץ לסעיף 22(א) לחוק החברות הממשלתיות אשר מגדיר את רשימת המצבים שבהם יחדל דירקטור בחברה ממשלתית לכהן, לפני תום תקופת כהונתו.
בג"ץ הדגיש שרשימת העילות הקונקרטיות המנויות בחוק מתכתבת עם החשש מפגיעה בשיקול דעתם העצמאי של דירקטורים. החשש מפני פגיעה מעין זו בא לידי ביטוי בשורה של מנגנונים שונים שנקבעו בדין, החל משלב המינוי, המשך בהוראות לעניין תפקודם וכלה בהליך העברתם מתפקידם.
בג"ץ הדגיש שעל אף שמינוי דירקטור מתבצע על ידי השרים (לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים), הקשר בין הדירקטור לבין הממנה מתנתק עם המינוי ופעילותו כדירקטור צריכה להיעשות מתוך שיקולים עניינים-עסקיים ולטובת החברה בלבד. עוד הודגש כי השרים לא הוסמכו לפטר דירקטור בכל עת לפי שיקול דעתם, אלא רק בהתקיים אחת מהנסיבות שנקבעו בדין.
הובהר שלצורך הפעלת הסמכות להעברת דירקטור מתפקידו בשל כך שהדירקטור אינו ממלא את תפקידו כראוי – נדרשת הנחת תשתית מוצקה, מבוססת וברורה בדבר סטייה מההתנהלות המצופה מדירקטור. בנוסף, נקבע שנדרשת היוועצות כנה ואמיתית עם רשות החברות הממשלתיות ונדרש לעמוד בחובת השימוע
לאחר בחינת התנאים הנ"ל, קבע בג"ץ שנפלו בהחלטה מספר פגמים מצטברים היורדים לשורש העניין, בהליך העברתו מכהונה של יו"ר הדירקטוריון, ונקבע שלא ניתן לראות בהליך שבוצע ככזה שעומד בהוראות הדין.
זאת, בין היתר, נוכח העובדה ששר התקשורת הודיע לעותר כבר בחודש מרץ 2023 על כוונתו להעבירו מתפקידו; שהתשתית העובדתית שהוצגה ברקע להודעה זו הייתה חלשה ביותר; וכי הליכי ההיוועצות והשימוע שנעשו לאחר מכן, קוימו למראית עין בלבד. משכך, נקבע שמצבור פגמים אלה מצדיק את קבלת העתירה וסותר את חזקת התקינות עליה ביקשו להישען המשיבים.
משפט מינהלי וחוקתי – משרד עו"ד יוסף בן-דוד
למשרד עו"ד יוסף בן דוד ניסיון רב בהליכים מינהליים וחוקתיים, לרבות ייצוג בעתירות כנגד החלטות רשויות המדינה. המשרד מייצג, מייעץ ומלווה את לקוחותיו בהליכים מינהליים , הליכי השגה וערר, וייצוג בוועדות השונות.
עו"ד בן-דוד שימש בעברו כב"כ היועץ המשפטי לממשלה, צבר ניסיון רב בהליכים מינהליים ופרסם מספר מאמרים בתחום המשפט המינהלי.
** אין בסקירה לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.