סקירה משפטית

סעדים זמניים

בסכסוכים שונים המגיעים לפתחם של בתי המשפט, לעיתים לא די בהגשת כתב תביעה, ויש צורך בקבלת סעדים (תרופות) כבר בשלב המקדמי.

במילים אחרות, הפונה לבית המשפט אינו יכול להמתין עד למתן פסק דין, שכן ההליך המשפטי יכול ויימשך זמן רב. על כן, על מנת, בין היתר, למנוע מצב בלתי הפיך ו/או להגן על זכויותיו, התובע עותר ומבקש מבית המשפט להתערב ולתת החלטה כבר בשלב המקדמי של ההליך.

הסקירה להלן אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ובהתאם למצוין (גם) בתקנון המשרד. לעו"ד יוסף בן-דוד ניסיון רב בייצוג בהליכים משפטיים, לרבות הליכים משפטיים דחופים הדורשים קבלת סעדים זמניים.

סעדים זמניים – מקרים שטופלו על-ידי משרדנו:

על מנת להמחיש את הצורך והחשיבות של סעדים זמניים יובאו להלן מספר דוגמאות שטופלו על-ידי משרדנו.

כך למשל, בהליך משפטי בו טיפל משרדנו, יזם נדל"ן הודיע ללקוחות המשרד על ביטול הסכמי המכר שלהם. בנסיבות אלה, ועל מנת למנוע מצב בלתי הפיך (ואינו צודק) של מכירת דירת הלקוחות לצד ג', ולאור כך שהודעות הביטול מצד היזם נשלחו בחוסר תום לב ובניגוד לדין, הוגשה באמצעות משרדנו תובענה לבית המשפט ויחד עימה בקשה למתן צווים זמניים שימנעו ביצוע כל עסקה בזכויות הלקוחות, והכל עד למתן פסק דין סופי בתובענה.

מתן צווים מעין אלה כבר בשלב המקדמי של ההליך "מקפיא" את המצב הקיים, עד לבירור מלא וסופי של התובענה. כך, אותם נפגעים שפונים לבית המשפט יודעים שבתקופת הביניים, עד להכרעה בתביעתם, לא תימכר הדירה לצד שלישי, וזכויותיהם ישמרו ככל ותביעתם תצלח.

מקרה אחר שטופל על ידי משרדנו עסק בחברת אבטחה אשר בגינה התקבלה החלטת האגף לרישוי כלי ירייה על הפקדת נשקי החברה במשטרת ישראל. לטענת האגף לרישוי כלי ירייה, החברה פעלה בניגוד לנהלים, ויש לעצור את פעילותה.

גם במקרה זה, ועל מנת למנוע פגיעה אנושה בחברה, הוגשה עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים, ויחד עימה בקשה דחופה למתן צווים. מהות הצווים היא מניעת קריסת החברה, ואפשרות המשך פעילותה, והכל עד להכרעה בעתירה.

למותר לציין כי צווים זמניים אינם ניתנים אוטומטית ועל הפונה לבית המשפט בבקשה לסעדים זמניים לעמוד בתנאים שונים הקבועים בהוראות התקנות ופסיקת בתי המשפט. על כך להלן.

סעדים זמניים – סוגי סעדים זמניים המנויים בתקנות סדר הדין האזרחי

תקנות סדר הדין האזרחי מונות את הסעדים הזמניים אותם ניתן לבקש, במקרים המתאימים, מבית המשפט. יודגש כי אין בסקירה להלן כדי להקיף את מלוא הסעדים ו/או הכללים ו/או הסייגים לכללים, ובטרם פניה לבית המשפט מומלץ להתייעץ עם עורך דין.

עיקול זמני: תקנה 103 לתקנות קובעת כי בתביעה לסכום כסף רשאי בית המשפט להטיל עיקול זמני על נכסים של המשיב שברשותו או ברשות המבקש או ברשות מחזיק.

עוד קובעות התקנות כי בתביעה לדבר שבעין רשאי בית המשפט לצוות על עיקול הנכס הנתבע, והכול אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

תקנה 103 (ג) קובעת כי אם נתן בית המשפט צו עיקול על מקרקעין, יורה בית המשפט על רישום הערה בפנקס המקרקעין, והמבקש יודיע על כך לרשם המקרקעין.

צו מניעה זמני: תקנה 109 לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות או להימנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין.

כינוס נכסים: תקנה 111 לתקנות קובעת כי בית המשפט "רשאי למנות כונס נכסים זמני על נכסים מסוימים שברשות המשיב או ברשות מחזיק, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או ביכולת מימושם או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התביעה או שימשו לביצועו, וכי אי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין."

תפיסת ראיות: תקנה 123 קובעת כי בית המשפט רשאי למנות אדם לממונה על תפיסת ראיות לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של ראיות המצויות בידי המשיב או בשליטתו אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עלול להעלים את הראיות, לערוך בהן שינויים או להשמידן, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על גילוי האמת.

עיכוב יציאה מן הארץ: בית המשפט רשאי לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ ולהורות על הפקדת הדרכון או תעודת המעבר של המשיב או להתנות תנאים ליציאתו, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות, והעדרו מהארץ עלול להכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין; אם התובענה היא לפיצויים בשל נזק גוף – די אם בית המשפט השתכנע שקיים חשש סביר שהעדרו של המשיב מן הארץ עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.

** הסקירה לעיל היא בקצירת האמור, ואין בה כדי להקיף את מלוא האפשרויות ו/או הסעדים הזמניים ו/או הסייגים הקבועים בהוראות הדין. בטרם פניה לבית המשפט מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בליטיגציה.

סעדים זמניים – התנאים לקבלתם

תקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי משנת 2018 קובעת: "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין".

את הבקשה לסעדים זמניים ניתן להגיש יחד עם כתב התביעה, ואף טרם הגשת כתב התביעה. כך, תקנה 95(ג) לתקנות קובעת כי בית המשפט רשאי לתת סעד זמני או ארעי גם בטרם הגשת כתב התביעה אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין.

עם זאת, במקרה והבקשה לסעדים זמניים הוגשה טרם הגשת כתב התביעה – על הפונה לבית המשפט להגיש תביעתו בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בכל מועד אחר שעליו יורה בית המשפט.

המבקש סעד זמני צריך להצביע על קיומם של שלושה תנאים: (א) קיומן של "ראיות מספיקות לכאורה" לקיומה של עילת התביעה;(ב) קיום התנאים למתן הסעד; (ג) נחיצות הסעד הזמני צורך הגשמת המטרה ("מאזן הנוחות").

במסגרת החלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים הבאים:

(1)הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;

(2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;

(3) תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני.

סעדים זמניים – התחייבות עצמית והפקדת ערובה

לאור העובדה שמתן סעד זמני יכול להיות בעל השלכות משמעותיות, קובעות תקנות סדר הדין כי סעד זמני יותנה בהתחייבות עצמית של המבקש לפיצוי הצד שכנגד. על כן, על הפונה לבית המשפט לצרף לבקשתו למתן צווים כתב התחייבות עצמית חתום לנשיאה בנזקים של הצד שכנגד.

הרציונל מאחורי הוראה זו נוגע בעיקר למקרים בהם לא היה מקום ו/או צורך בהגשת הבקשה לצווים ו/או להגשת התביעה, ובמקרים בהם אכן נגרם נזק לצד שכנגד (המשיב).

נוסף על התחייבות עצמית, על הפונה לבית המשפט בבקשה לצווים ליתן ערובה לשם פיצוי בשל כל נזק שייגרם למי שמופנה אליו הצו כתוצאה ממתן הצו הזמני, אם יפקע הצו או יצומצם היקפו.

סכום הערובה נקבע בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט באותו עניין. עם זאת,  בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לפטור את המבקש מהפקדת ערובה, אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות העניין וכן רשאי להתנות את מתן הסעד הזמני בכמה ערובות;

הסעד הזמני ייכנס לתקפו רק עם הפקדת כל הערובות שעליהן הורה בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

סעדים זמניים – משרד עו"ד יוסף בן-דוד

עו"ד יוסף בן-דוד מתמחה בליטיגציה אזרחית ומסחרית ומייצג תובעים ונתבעים בהליכים משפטיים, לרבות בהליכים משפטיים דחופים הדורשים פנייה מתאימה לבית המשפט לקבלת סעדים זמניים ו/או התנגדות למתן סעדים אלה.

לעו"ד בן-דוד הצלחות רבות בתחום, לרבות קבלת סעדים אשר שמרו על זכויות הלקוחות בהליכים משפטיים מגוונים.