סקירה משפטית

לשון הרע באינטרנט

ברע"א 444/07 רמי מור נ. ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע"מ (החלטה מיום 25.3.2010), נדרש בית המשפט העליון, לאופן שבו יש לפרש וליישם את דיני לשון הרע באינטרנט.

באותו עניין התווה בית המשפט את אבני הבוחן שיש בהם כדי לשקף את ההכרה בייחודיות המדיום מצד אחד, ושמירה על הערכים המוגנים בדיני איסור לשון הרע, מצד שני, באומרו את הדברים הבאים:

"שאלה היא האם ראוי להחיל את דיני לשון הרע הקיימים על הנושא, משמיצים באינטרנט… לטעמי נדרשת הסדרה של הנושא, אך בהעדר עדכון ראוי של דיני לשון הרע הקיימים מוטב להחילם, בשינויים המתחייבים מאשר להניח קיומה של לאקונה".

לשון הרע – פרסומים מכפישים באינטרנט

בתא"מ 54888-01-12 (צפת) וקנין נ. מועלם (החלטה מיום 16.12.2002) דן ביהמ"ש בשאלה האם מאפייני הרשת מצדיקים "שינויים מתחייבים" בהחלת דיני לשון הרע באינטרנט כאשר נבחנה על ידו שאלת קיום לשון הרע באמצעות פוסטים באינטרנט. כך במקור:

"רבות נכתב על האינטרנט כ"כיכר העיר החדשה" שהכל שותפים לה, על היותו אמצעי דמוקרטי מובהק ועל האפשרות העומדת בפני כל אחד ליצור עיתון משלו, עיתון שהוא נטול גבולות גאוגרפים ולעיתים נטול סינון ועריכה, ולתת בבלוג דברו. הכרה בייחודיות והאינטרנט באה, למשל, לביטוי נקודתי ביחס אל התגוביות טוקבק… השיתופיות הפכה את הרשת מ"קריאה בלבד" ל "לקריאה וכתיבה" עקב מעבר ממודל ההוצאה לאור אל עבר ארכיטקטורה של שיתוף…."

גם בע"א 1622/09 גוגל ישראל בע"מ נ. חברת ברוקרטוב (החלטה מיום 1.7.2010) , נקבע כי: "אין כל מניעה עקרונית כי פרסומים באינטרנט המוציאים דיבתו של אדם יקימו אחריות בגין לשון הרע".

ע"א 15267-09-17 יגאל סרנה נ' בנימין נתניהו

לאחרונה נזקק בית המשפט לשאלה זו במסגרת ע"א 15267-09-17 יגאל סרנה נ' בנימין נתניהו (החלטה מיום 28.1.2018). באותו עניין נקבע כי גם פרסום ברשת החברתית פייסבוק "נופל" להגדרת פרסום. כך במקור:

"האם יש ליישם את חוק איסור לשון הרע באופן שונה בכל הנוגע לפרסומים בפייסבוק אל מול הפרסומים במדיה המסורתית? לטעמי, התשובה שלילית ומקובלים עלי דברי בית משפט קמא בעניין ולא אחזור על כך… חוק איסור לשון הרע מגדיר בסעיף 1 "לשון הרע מהי" ובסעיף 2 מגדיר "פרסום מהו".

הקביעה אם עסקינן ב"לשון הרע" או ב"פרסום" איננה נגזרת מהשאלה היכן פורסמו הדברים. לסוגית זהות המדיה במסגרתה מתבצע פרסום יש השלכה לעיתים בסוגית הפיצוי.

כאשר בית משפט בוחן מה הוא שיעור הפיצוי שיש לפסוק לתובע ללא הוכחת נזק על פי סעיף 7 א לחוק, ניתן לבחון אם עסקינן בפרסום נרחב אשר הגיע לגורמים רבים והאם האנשים החשופים לפרסום מתייחסים לדברים המפורסמים שם ברצינות אם לאו, וכיוצ"ב.

סוגיית "אמצעי תקשורת" לפי הגדרת סעיף 11 (ג) לחוק איסור לשון הרע, עוסקת באחריות הפלילית והאזרחית של אמצעי התקשורת בגין פרסום שפורסם ואף סעיף 17 אשר המשיבים רצו לעשות בו שימוש לטובתם, עוסק אף הוא בעניין "אמצעי תקשורת" שבו פורסם לשון הרע, אך בכל הוראות החוק אין קביעה ולפיה פרסום בפייסבוק אינו יכול להיכנס לגדר "פרסום" לפי החוק, ודומני, כי אף באי כוח המערער לא טוענים כי כך הדבר".

* הסקירה המובאת לעיל אינה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הסוגיות המשפטיות והמנהלתיות בנושא, ובהתאם למצוין גם בתקנון המשרד.